להקת הפופ הבריטית שכולכם גדלתם עליה חוזרת - ואתם תאהבו את זה

עובדה מדהימה מספר 1: הסינגל הראשון של הפט שופ בויז, "West End Girls", הושק לפני 40 שנה בדיוק, ממש על החודש, באפריל 1984.

עובדה מספר 2 ומדהימה לא פחות: ניל טננט, סולן צמד הפופ הבריטי האייקוני, יחגוג ביולי הקרוב את יום הולדתו השבעים (בעוד שכריס לואו, החצי השני והשקט, יציין 65 באוקטובר).

עובדה מספר 3 (שלא כולם יסכימו איתה, אבל זו עדיין עובדה): אף שהפט שופ בויז מעולם לא הרימו את הרגל מהגז ומקפידים לשחרר אלבום חדש מדי כמה שנים, רוב המעריצים שלהם זוכרים להם חסד נעורים בזכות תזרים הלהיטים הבלתי פוסק משנות השמונים עד תחילת-אמצע שנות התשעים של המאה הקודמת, כשהיו בשיא הצלחתם. לטעמנו, אלבום האוסף "Discography: The Complete Singles Collection" מ-1991 מאגד כמה מיצירות הפופ הכי איכותיות ומזוהות עם האייטיז - ונגיע אליהן בהמשך.

עובדה מספר 4 והמפתיעה מכולן: "Nonetheless", אלבום האולפן ה-15 של הפט שופ בויז, ששוחרר בסוף השבוע האחרון ולא הפסיק מאז להתנגן אצלנו, מספק את הסחורה בגדול. אמנם לא היינו מגדירים אותו כקלאסיקה שתחזיר הצמד לפסגת המצעדים, אבל במונחים של ציוני בית ספר הוא מקבל, בלי למצמץ, טוב מאוד פלוס. טננט ולואו הם עדיין אשפי פופ אלקטרוני מהשורה הראשונה, שנשארים נאמנים למקורות שלהם ובהחלט מצליחים לשחזר ניצוצות מהעבר.

תזמורת הדאנס האלקטרונית

בין עשרת השירים של "Nonetheless" תמצאו הכל מהכל: רצועות דאנס, בלדות שקטות (יחסית) וכל מה שביניהן. רובם ככולן לא חורגות מהצליל הקלאסי והכל כך ניתן לזיהוי של הצמד, בעיקר בגלל קולו (העדיין מרשים וצלול) של טננט, שלא איבד את הטאץ'. מעבר לכך, כל שיר מגובה בתזמורת מלאה. כלי הנשיפה, למשל, באים לידי ביטוי בסינגל המוביל מהאלבום - רצועת הדאנס "Loneliness", והכינורות - לצד הסינתיסייזרים - שולטים בפזמון של הסינגל השני "Dancing Star". שני השירים האלה, אגב, בקלות היו יכולים להשתלב באלבומים של הצמד מלפני שלושים שנה, ואולי זו הסיבה שהם נבחרו כסינגלים הראשונים.

"Feel" לעומת זאת, היא יצירת מיד-טמפו עם צליל לא פחות משמימי שנכתבה במקור עבור ברנדון פלאוורס - סולן הקילרז (מעריץ נלהב של הפט שופ בויז, אגב), ואילו "New London Boy" עשוי להזכיר את "West End Girls" הקלאסי - לא מעט בגלל קטע הראפ שטננט מבצע בין הבתים.

עוד בפלייליסט: "A New Bohemia" היא בלדה סוחפת שמצדיעה דווקא לשנות השישים - כמו גם "The Secret of Happiness" הפחות מוצלח לטעמנו; "Bullet For Narcissus" הוא קטע גרובי על מלא עם טוויסט של דיסקו, מכונת תופים, וריף גיטרה חשמלית ממכר (הכל ביחד, כן?); "Why Am I Dancing?" הוא שיר דאנס סוחף שבו טננט שואל את עצמו "למה אני רוקד כשאני כה בודד/מה יש לי לחגוג כשאני כאן לבד?" - התשובה פשוטה: הוא ככל הנראה מאזין לשיר הזה; והאלבום נחתם בבלדת הפסנתר הקודרת "Love is The Law", שדי מסכמת את החיים עצמם. והשיר האהוב עלינו באלבום, לפחות כרגע? "The Schlager Hit Parade" זכה אצלנו ליותר השמעות מהאחרים והזכיר את "She's Madonna" של רובי וויליאמס - שבו התארחו כמובן הפט שופ בויז והיו שותפים בכתיבתו. תענוג.

למי קראתם משעממים?

עכשיו נחזור, כפי שהבטחנו, לעובדה מספר 3. מתברר שגם הפט שופ בויז מודעים לה היטב, ולכן המהדורה המיוחדת של "Nonetheless" מגיעה עם EP (מיני אלבום) בונוס בשם "Furthermore", שכולל הקלטות חדשות, דאנסיות וראויות לגמרי, של ארבעה להיטי אייטיז ענקיים של הצמד: "Being Boring" (במקור מ-1990, אבל לא נתקטנן), "Always on My Mind", "It’s a Sin" ו-"Heart". באמת שלא היינו יכולים לבקש טוב יותר מזה. טוב, לא היינו מתנגדים להקלטה חדשה של "Suburbia". אולי בפעם הבאה. בקצב הזה, בהחלט תהיה כזו.

ציון: 8