"המטרה שלי היא להראות את היופי באיראן"

חנה ג'האן פרוז חיה את התרבות האיראנית. המופע שלה, שיתקיים במרכז רבין שבתל אביב במסגרת פסטיבל אבו גוש למוזיקה (3-5 באוקטובר), הוא קולאז' שמאגד פיסות מחייה, ושבו היא משלבת מוזיקה איראנית מקורית.

היא נולדה באיראן. כשהיתה בת 8 החלה המהפכה האיראנית, ובגיל 12 עלתה עם משפחתה לישראל. לצד קשיי הקליטה, היא מצאה את הייעוד שלה, מוזיקה, כשהחלה ללמוד בתיכון אנקורי. מי שהתביישה במוצא שלה החלה אט־אט לחזור הביתה. היא סיימה תואר שני בלימודי מזרח תיכון ואסיה עם התמחות בלימודי איראן, ומאז היא חוקרת את תרבות איראן, וכאמור, מופיעה עם "מאיראן ועד רומי".

"המופע מגלם בתוכו את המסע שלי מרגע העלייה, המפגש שלי עם התרבויות", מספרת פרוז. "אני שוזרת בו גם את איראן מתוך החוויה האישית שלי יחד עם שירת רומי, שהוא משורר פרסי מימי הביניים שהוביל ויסד את זרם הסופיזם וכתב אלפי שירי אהבה. אני מביאה את הפן הנשי של השירה שלו על הבמה".

הקהל הישראלי נחשף לאיראן בהקשרים פחות תרבותיים. את מרגישה שזו שליחות עבורך?
"שמתי לי למטרה להראות את היופי של תרבות איראן. הממשלות לא מעניינות אותי, אלא האנשים. זה נפלא לראות שהמוזיקה היא שפה שכולם מתחברים אליה. אני שומרת על השפה מתוך רצון לקרב דרך זה את ישראל לתוך איראן".

יש מחשבה לשתף פעולה עם בת דודתך, ריטה?
"אני פתוחה לכל דבר שמגיע. למדתי בחודשיים האחרונים לחיות את הכאן ועכשיו, כי היו לי תוכניות ללמוד דוקטורט ולטוס, וגיליתי שאני חולה בסרטן השד. אני אחרי ניתוח, ברוך השם. גיליתי את זה מוקדם, אבל למדתי שאני חיה את הטוב שיש עכשיו".