"בחזרות בקושי הצלחתי לשיר, כל הטקסים האלה מקבלים פתאום משמעות": הזמר עברי לידר, שאימו דליה היא שורדת שואה, ישתתף היום (שלישי) בטקס המרכזי של מצעד החיים בפולין. הטקס נערך השנה בסימן ציון 80 שנים למרד גטו ורשה.
גטו ורשה הוא הגטו שממנו נחלצה דליה בילדותה. כשהייתה בת 4 אביה הסתיר אותה בתוך שק תבן והבריח אותה על עגלה רתומה לסוסים אל מחוץ לגטו. היא לא ראתה אותו יותר. אביה, סבו של לידר, נרצח במחנה ההשמדה אושוויץ. דליה הסתתרה בדירה של אישה נוצרייה ובתום המלחמה התאחדה עם אמה.
בהמשך האם והבת עברו לשוודיה ומשם לארגנטינה. בשנת 1953, כשהייתה בת 15, היא עלתה לישראל. בהמשך היא הכירה את אשר ולשניים נולדו שלושה ילדים. עברי הוא הילד השלישי.
"אימא שלי ניצולת שואה, היא הוברחה מגטו ורשה", הוא אומר. "סבא שלי נרצח בגטו אושוויץ. זה מאוד מרגש עבורי וקרוב להיות פה. זה הופך להיות מאוד אישי. אבל אני גם שמח להיות פה ולשיר פה. זה לא לבוא לבקר. זה סיפור אחר לבוא לעמוד על במה, לשיר, לעשות את מה שאני יודע לעשות, פה, אחרי 80 שנה. הנה אנחנו פה ואנחנו שרים, ואנחנו עושים, ואנחנו מדברים, והזיכרון, ומה יהיה עם הזיכרון? ואיך אנחנו ממשיכים אותו? לי חשוב לבוא ולהמשיך לעשות ולהיות חלק מזה".
לידר יבצע בטקס את השיר "בואי אימא", שכתבה לאה נאור, יחד עם ניצולת השואה שושנה טריסטר, ילידת פולין בת 88.
"זה מאוד מרגש", אומר לידר. "בחזרות אני בקושי הצלחתי לשיר איתה. אנחנו בוכים יחד, שוש ואני. זה שיר על אימא. זה שיר שגם ככה המילים שלו מרגשות: 'שבי איתי עד שאגדל'. אני חושב על אימא שלי בתור ילדה בשואה. על הניתוק מאבא ואימא שלה. כל הטקסטים האלה מקבלים פתאום משמעויות".
