אמנים, זה בשבילכם: ככה שומרים על רלוונטיות גם אחרי 20 שנה

אבהרם טל פרץ לתודעה הישראלית בשנת 2000 עם אלבום הבכורה של להקתו דאז, שוטי הנבואה. אלה היו ימי תחילת האלף הנוכחי והרכבים אתניים עם חיבור לאדמה, לטבע ולמסרים של שלום (ביניהם גם להקת שבע) נחשבו לתו השעה במוזיקה הישראלית. קשה לקחת משוטי הנבואה את הלהיטים שהכניסה לפנתיאון היצירה המקומי. וגם כשיצא טל לקריירת סולו משלו ב-2008 הוא המשיך לספק עוד מהסחורה שצופתה ממנו והכניס לרדיו שירים שיהפכו קלאסיקות, כמו "הזמן עושה את שלו" ובהמשך "אורות".

אבל 23 שנים זה המון זמן עבור אמן להישאר בתודעה הישראלית, וכפי שיספר כל מי שעוסק במוזיקה בארץ (ובעצם בכל תחום) – חלק מהסוד לשמירה על רלוונטיות הוא הסתגלות והתאמה מחדש. במקרה של אברהם טל נראה שאלבומו הקצר החדש "אחד" הוא תוצאת אותה אדפטיביות - הן במונחי צליל וסגנון והן במונחים אישיים יותר, שכן מדובר בתקליט הראשון שהוציא מאז גירושיו.

כמוצר נלווה (ובעצם עוד הוכחה להבנה של הזמר באסתטיקה עכשווית), שלושה מתוך ארבעת השירים כאן מלווים בקליפים מרהיבים שנוצרו בטכנולוגיית AI – המילה האחרונה, כך נראה, בקטגוריית "קדמה טכנולוגית פופולרית". בולט במיוחד הוא זה שמלווה את "להבין אותך", בו נראים בחור ובחורה רוקדים בחניון תת-קרקעי, כשהאופן בו הם מצוירים משתנה ללא הפסקה במשך הווידאו כולו. לעתים הם יצירי מנגה יפניים, לפעמים דמויות כמו-דיסניות וכן הלאה. רק על כך שווה להיכנס ליוטיוב ולצרוך את השירים בצורתם הגראפית.

מבחינה מוזיקלית מדובר באסופה שאפשר לחלק לשניים. את חלקה הראשון, שכולל את השיר שהוזכר ואת "כל הזמן שנעלם", אפשר להגדיר כצ'יל-אאוט אלקטרוני אווירתי, מהסוג שהיה פופולרי בסוף הניינטיז (תחשבו מאסיב אטאק). שני השירים המוצלחים יותר כאן הם אלה שמכיל חלקו השני של האלבום.

"אברהם" הקצבי נשמע כמו מפגש בין שוטי הנבואה ובין הפקה בת ימינו. "קח עוד נשימה" מפגיש את טל עם הפקה אייטיזית מעדות דה וויקנד וזוהי כנראה הדוגמה הטובה ביותר לשילוב בין סגנונו של המוזיקאי ובין צליל רטרואי-עדכני. היות שאברהם טל חתום כאן על כל הקרדיטים (מילים, לחן, עיבוד, עיבוד, קלידים, גיטרות ותיכנותים) – זוהי יותר עבודה של Avraham המפיק, כפי שהוא מתכנה תחת כובע זה, מאשר של אברהם הזמר.