מי לא יבוא? בניה ברבי עשה חם בלב ביום סוער וגשום

עם רפרטואר של להיטים שרשם על שמו, ביניהם "קרן שמש", "מי לא יבוא" ו"מישהו איתי כאן", כבר הספקנו לשכוח איך הגיח בניה ברבי לחיינו אי שם בשלהי 2016 בתכנית "דה ווייס", כחבר בנבחרת של אברהם טל, שהפך מאז לחברו הקרוב, גם ליצירה.

כשש שנים מאוחר יותר, ברבי כבר מצויד ברשימת שירים ארוכה, שמחזיקה הופעה של קצת יותר משעה וחצי, וגם משאירה טעם של עוד. יכולותיו הקוליות והוורסטיליות שמאפיינת אותו, בשילוב עם רשימת השירים האהובים שביצע, בהם גם "שבוע טוב" שיצר עם החבר והשופט לשעבר אברהם טל, הצליחו לייצר ערב מהנה. מה שלא היה שם כל כך זה "שואו", אך נראה שזה גם המסר שניסה ברבי לשדר: פשטות. התפאורה שידרה את זה, גם הלוק המרושל שכה מאפיין אותו - וגם השיחות עם הקהל שהיו בגובה העיניים.

השילוב הזה לחלוטין סיפק את הסחורה: היה המון חן בצורה שבה החליט להסיר את המחסומים בפני האלפים שעמדו מולו. נאמבר הפתיחה, "אור החיים", היה מרגש במיוחד, כשלבמה עלו יחד עם ברבי נערים כבדי שמיעה מבי"ס תיכון מקיף מבאר שבע. לאחר מכן קיבלנו עיבוד מרענן ל"אל תשאלי" בגרסת רגאיי (למה אין יותר כאלה גם משאר הזמרים?) ובהמשך הפציעו שלל עיבודים מקפיצים.

נראה היה שברבי והלהקה נהנים יחד על הבמה כמעט כמו חבורה שרצה ביחד מימי התיכון, אם כי למעט רגעים אחדים, הקהל - כמו הזמר - לא התפוצצו מאנרגיות שהרעידו את האולם.

את ההופעה הקולית המצוינת, שכללה גם מחרוזת בתימנית שוטפת, ליוו שני מסכים גדולים משני צידי הבמה, שהציגו את ברבי והלהקה, תחת אפקטים מעט מגושמים שהזכירו את האנימציות של נגן המדיה של ווינדוס XP (זוכרים?). בהחלט אפשר היה להסתפק בהצגת הזמר, הנגנים והקהל, בצעד שהיה משלים את אווירת הפשטות שניסה ברבי לשדר, בלי התחכמויות מגושמות.

אבל גולת הכותרת של ההופעה היתה כמובן שיר הסיום, שהקהל לא הפסיק לבקש מהרגע שברבי עלה לבמה. "קרן שמש" אחת גדולה האירה על ההמונים ששאגו את המילים בקול גדול - ועשתה הרבה חום בלב באחד הימים הקרירים וסוערים בשנה.