הוא חולם בספרדית, אבל עכשיו הוא חוזר לשיר בעברית. אחרי שנים שלא עשה זאת, שלמה יידוב מוציא סינגל בעברית, והפעם - טקסט של רחל שפירא שהלחין בשם "דלתות בחשיכה".
זו היתה שנה עמוסה ליידוב, שבמהלכה ציין את יום הולדתו ה־70 עם סדרת הופעות חגיגיות ועם ספר תווים ראשון שהוציא. לצד אלה הוא נכנס בחזרה אל האולפן להקליט חומרים חדשים, וכעת הוא משחרר את הסנונית הראשונה.
"עבר הרבה זמן מאז שהוצאתי שיר בעברית", הוא מחייך, "האלבומים האחרונים היו אינסטרומנטליים. רציתי לעשות אלבום שהוא כולו מנגינה ולברוח מהטקסטים, ולאחר מכן הוצאתי אלבום שכל כולו מוזיקה ארגנטינאית. התגעגעתי לשפה העברית, בכל זאת במשך רוב החיים שלי אני כאן, ואני חולם בספרדית רק בשירים", הוא צוחק. "השיר הזה הגיע אלי לפני כמה שנים טובות, ולקח הרבה זמן עד שהשלמתי אותו לשביעות רצוני. הייתי בכל פעם חוזר אליו ומתקן אותו עוד קצת, וכשהרגשתי שהוא התבשל ישבתי להקליט אותו".
באיזו שפה אתה מתנהל ביומיום?
"אני חושב שאהוד (מנור, שכתב את מילות השיר "חולם בספרדית"; מ"כ) היה חכם לשלב בין העולמות - בין פעולות היומיום שבהן אני משתמש בעברית לבין הפינה הנסתרת של החלומות שבה אני עובר לספרדית. הוא קלע בול לאווירה ולמנגינה שהעברתי לו, ולפיהן הוא כתב את הטקסט. כשאני על הבמה זה טבעי לי לשיר בעברית. עברו כבר 58 שנים מאז שעליתי לארץ, אז אפשר להגיד שאני הרבה יותר ישראלי מארגנטינאי".
עברת שנה חגיגית שבה ציינת את גיל 70. אילו מחשבות הגיל מעורר?
"להגיד שהמחשבה על ההזדקנות לא נמצאת באיזה מקום במוח לא יהיה מדויק, אבל מבחינה גופנית אני בסדר ומשתדל לתחזק את עצמי. גם מבחינת הסקרנות - היא לא אבדה לי, ואני עוד סקרן לנגן קטעי גיטרה של מלחינים עכשוויים, מחפש כל הזמן טקסטים חדשים, לכתוב עוד מוזיקה. מהבחינה הזאת אני לא מרגיש את הגיל. אני בעיקר מרגיש אותו כשמישהו קרוב הולך לעולמו, והיו לא מעט כאלה בשנים האחרונות".
למה בחרת להוציא לראשונה ספר תווים של השירים שלך?
"השתעשעתי עם הרעיון הזה במשך הרבה שנים, והתקדמתי איתו ממש לאט. כשפרצה הקורונה התפנה לי הרבה זמן ולקחתי את עצמי בידיים. ישבתי לכתוב את כתבי היד, שעברו אחר כך למישהו שהעביר את זה לדיגיטל. מאוד התרגשתי מהתוצאה הסופית".
ב־13 בינואר יופיע יידוב עם ההרכב שלו במועדון הגריי בתל אביב.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו