המופע החדש של חוה אלברשטיין הוא לא פחות מערב של קסמים

הייתם פעם במופע קסמים בלי קוסם ובלי שפנים? סיבוב ההופעות החדש של חוה אלברשטיין הוא כזה, אבל כנראה כשאת דמבלדור של המוזיקה הישראלית - תיבדל לחיים ארוכים - יש ביכולתך להפנט ללא שרביט, ותחזיקו חזק - אפילו בלי גיטרה.

שתי כוסות היו מולה, אחת אדומה ואחת כחולה, ולא יכולנו שלא לתהות מה ההבדל ומה המיקס שאלברשטיין אוהבת במיוחד. אבל גיטרה לא היתה שם. הגברת הראשונה של הישראליאנה פולק עומדת על הבמה ללא הגנת גוף העץ המיתולוגית שלה ועדיין יצאה מנצחת. היא לא עשתה את זה לבד, מה שרק העצים את הקסם.

אלברשטיין אולי לא פורטת הפעם, אבל כמו שחברה בעבר למוזיקאים צעירים ומדהימים, גם הפעם עוטפים אותה שלושה חיזוקים בדמות נגני על: ערן ויץ בגיטרה (והמפיק המוזיקלי של המופע), מתן אפרת בתופים ועל המחשב, ומאיה בזלצמן בצ'לו. ויץ מלווה את אלברשטיין כבר לא מעט זמן (יותר מ- 15 שנים) והוגדר על ידה בתחילת המופע כ"יזם" של הערב.

ויץ, גבירותי ורבותיי, זה יזם שהייתי סומך עליו בעיניים עצומות, למרות שכמה מהעיבודים שיצר - בעיקר לשירים שהם אבני היסוד של הדיסקוגרפיה הבלתי נגמרת שלה - היו מורכבים וכללו שינויי סולמות, קצב והגשה שהקשתה על חובבי השירה בציבור. טוב מאוד, בשביל זה שילכו להופעות קאברים. את בוב דילן אף אחד לא שואל למה הוא שר "גשם חזק עומד ליפול" ואיש לא מצליח להצטרף אליו. תתמודדו ותלמדו.

אלברשטיין, גם בגילה ובמעמדה, יכלה להתחכמויות הג'אז והאינטרפטציות המורכבות שבנה ויץ והגישה את "פרח הלילך", את "שלוש אהבותי" ואת "אדבר איתך" בעטיפה חדשה, מעט אחרת - וכזו שקשרה בחיבוק את כל יושבי אולם בית ליסין בת"א.

כמו לא מעט אמנים שניצלו את תקופת הסגרים בקוביד, גם אלברשטיין לא סתם ישבה בבית וסיפקה עוד אלבום אישי, ג'אזי עצוב עם מעט אנחות של אופטימיות וכזה שמראה עד כמה היא רלוונטית גם בשנת 2023. רק תקשיבו.

לפני כשנה הוציאה אלברשטיין יחד עם ויץ את האלבום "ערב אחר", שרוחו אמנם שורה על המופע, אבל לא מתערבבת לתוכו. גם בלעדיו, אווירת הפוסט קוביד ריחפה במעט על ההופעה בלי להפריע, והגיעה לשיא בשיר "ביקורת דרכונים" שקיבלנו בהדרן בדואט עם אפרת בשילוב תופים, כלי הקשה ומחשב. "הוא חזר להיות רלוונטי", סיכמה לפני ששלפה את הפספורט וחיכתה להחתמתו בדרך לכניסה למדינה שהיא, ובכן, לא ישראל.

את ההדרן שמרה אלברשטיין לשלוש מחוות אישיות: אחת עבור כל נגן ש"דיבר" איתה באופן יחידני. ויץ פתח עם "החיטה צומחת שוב", ובחיי שלכמה רגעים הוא הצליח להפיק מגיטרת הפנדר שלו צלילי אורגן מווברץ ונוסטלגי. ויץ, למרות הרטטים, רק הכין את הקרקע לדואט שכנראה אפילו רק בשבילו שווה לכם להניח את ישבנכם באחד האולמות שיארח את המופע בעתיד.

כשבלזצמן חזרה מריענון מהיר וביצעה את "את חרותי" של ג'ורג' מוסטאקי (שתרגם יורם טהרלב), הזמן עצר מלכת. צ'לו קורע, חוה באמצע וסאונד מושלם - תנו לי לשמוע את זה בכל יום, כל היום.פואמת האהבה בין גבר לחופש בחירותיו - מול הוויתור על הכל תמורת סוהרת יפה שבתנועה רחבה נעלה את השער - בוצעה בשלמות על ידי בלזצמן בתוספת מנעד הקול המדויק והשמור כמו קסם של אלברשטיין, גרמו לי להבין הכל: אפשר לעשות קסמים בלי גם בלי קוסמים. מסתבר שכל מה שצריך זה את חוה.