הכירו את המוזיקאיות שמשנות את סצנת הג'אז בארץ

חלק ניכר מהמהפכות החברתיות נבנו לאט ובהדרגה, ורק בדיעבד ניתן היה להבין את התהליך. דוגמה לכך היא הרכב הג'אז הנשי הראשון בארץ, שהוקם כחלק מפסטיבל הג'אז הנשי הראשון בישראל - "QueenTA Woman Jazz Festival", שיתקיים במאי בצוללת הצהובה בירושלים.

ההרכב "Queenta Ensemble״, הקליט אלבום מתוך שיריה של שושנה דמארי בעיבודי ג'אז שכתבה חן לוי, והוא חלק משמעותי ממהפכה שעובר הג'אז הישראלי, שבמשך שנים הדיר מוזיקאיות בכלל, ואינסטרומנטליסטיות (נגניות ולא זמרות) בפרט. את חבורת המוזיקאיות מובילה הזמרת לוי, שהיא המנהלת האמנותית של הפסטיבל המכונן שבמסגרתו נולד ההרכב. עוד חברות בהרכב: הדר נויברג שמנגנת בחליל, הפסנתרנית קטיה טובול, ענבר פז על הקונטרבס, והצעירה שבחבורה, מאי סגל, שלא מזמן מלאו לה 21.

בשיחה איתן לקראת ההופעה שלהן בפסטיבל "חשיפה בינלאומית", הן מדברות על החשיבות של הופעה בהרכב נשי, אך מדגישות כי למרות הכל - מדובר בחיבור מוזיקלי בין מוזיקאיות שפשוט משלימות אחת את השנייה. פסטיבל "חשיפה בינלאומית" למוזיקה (מיזם משותף של משרד החוץ והצוללת הצהובה) יתקיים בירושלים ובתל אביב, ואליו יגיעו אנשי מפתח בתעשיית המוזיקה מכל העולם כדי לגלות הרכבים ישראליים ולפתוח להם דלת לקריירה בינלאומית. האנסבל הזה, יש לציין, מאגד בתוכו מוזיקאיות בולטות בסצנת הג'אז הישראלי שניהלו ומנהלות קריירות בינלאומיות, ללא קשר למגדר שלהן.

איך ההרגשה לנגן בהרכב כזה?
"האווירה בהרכב שלנו מאוד מאפשרת. למדתי להכיר ולאהוב את כולן, והן נשים ומוזיקאיות מדהימות. יש בהרכב הזה ספייס לכל אחת, והאגו לא משחק תפקיד", מעידה נויברג.
לדברי פז, "אני מרגישה טוב בהרכב שלנו בין היתר כי החיבור בינינו עמוק. מבחינה מוזיקלית אני לא מוצאת הבדל בין נגינה עם גברים לנשים, אבל משהו באווירה שונה לטובה". "יש חיפוש משותף עמוק יותר מכל דבר שעשיתי עד כה", מוסיפה טובול.

הבחירה בשירים של דמארי לא היתה מקרית. לוי מספרת שההחלטה נפלה בעקבות הסרט הדוקומנטרי שראתה, "המלכה שושנה". "נחשפתי לאישיות שלה, זו שמעבר למוזיקה", היא מספרת, "היא היתה דעתנית, קרייריסטית ופמיניסטית. היא אישה מרגשת ומלאת השראה עבורי".

למה להערכתכן לא היו עד היום הרכבי ג'אז נשיים בישראל?
"הדבר הברור מאליו זה שהן לא היו בסצנה. הן לא מול העיניים. כשלמדתי באקדמיה בירושלים כל המורים שלי היו גברים חוץ מהמורה לפיתוח קול, ולא היו נגניות בכלל. אז לא עלה על דעתי לנגן רק עם נשים", אומרת לוי. לדברי נויברג, "אני חושבת שהיום יש יותר ויותר נשים שמנגנות ג'אז ומרגישות חלק מהסצנה. מצד שני, הקליקה היתה יותר סגורה בעבר, וכעת היא נפתחת ומוכנה לקבל אליה דברים אחרים. השילוב של השניים מעורר הרבה תקווה בנוגע לעתיד". עבור סגל, המתופפת, מדובר בשליחות. "חסרות פה נשים בסצנה, וההרכב הזה נולד כדי לקדם את המוזיקאיות לתוכה".

דווקא כשהן נשאלות על התגובות של הקהל, התמונה מתבהרת. כולן מבהירות שכשניגנו או הובילו הרכבים עם גברים, התגובות של הקהל עסקו יותר במגדר מאשר במוזיקה. לדברי פז, אחרי הופעה שלה בניו יורק מישהו מהקהל אמר לה: "מעולם לא ראיתי אישה מנגנת בבס".