"אם לא היה פייסבוק, לא היה לי אומץ": כך מתגלים היום המשוררים

פסטיבל המשוררים במטולה שייפתח היום חוגג השנה 25 שנים להיווסדו, והוא יוקדש לבניית גשרים שבין דורות השירה העברית המודרנית.

אחד האירועים המסקרנים בפסטיבל יתקיים תחת הכותרת "אִם אַתָּה חוֹשֵׁב שֶׁאַתָּה רוֹאֶה/ הוֹדָעָה זוֹ בְּטָעוּת/ עַדְכֵּן אוֹתָנוּ", ויעסוק במרחב הווירטואלי שבו נפגשים היום המשוררים על בסיס קבוע - כתחליף לבתי הקפה של פעם. מי שיעסקו בשאלה אם הרשתות החברתיות הרגו את השירה או המציאו אותה מחדש הם המשוררים שרי שביט, יעל סטטמן ועמוס נוי. נוי, משורר ישראלי וחוקר תרבות ופולקלור, וסטטמן, מתמחה בפסיכולוגיה התפתחותית, מכירים היטב את היתרונות והחסרונות שיש בזירה החדשה שהעולם הטכנולוגי הביא איתו.

"אם לא היה פייסבוק, לא היה לי האומץ לפרסם שירה", מסביר נוי, "אני לא צעיר, הייתי בן יותר מ־50 כשהוצאתי את ספר השירה הראשון שלי. היתה לי קריירה בהייטק, ובזכות הפייסבוק הרגשתי שזה קצת כמו לכתוב למגירה. אני כותב ועורך ואז לוחץ 'סנד'. אני לא רואה אף אחד מולי, אני לא שולח לעורך וחושש אם יענה לי, אני לא עומד על במה ורואה פרצופים. את השיר הראשון שפרסמתי ברשת דודו טסה הלחין ומרגלית צנעני שרה. הוא נקרא 'יאמה', וכשאנשים שאלו מי כתב אותו - או שאלו אותי אם תרגמתי אותו - עוד התחכמתי מתוך מבוכה".

"בשבילי הפייסבוק הוא חלק מחדר העבודה שלי", מוסיפה סטטמן, "השלב הראשון בכתיבה שלי הוא מאוד אינטימי, זה אני לבד עם הטקסט. בשלב הבא השיר יעבור לרשת, אבל לפעמים אני מוצאת את עצמי אחרי כמה שעות או ימים מורידה את השיר. אני לא ממש יודעת להסביר למה, אני עוד לא כל כך מבינה בעצמי את התהליך הזה, לפעמים הפייסבוק עבורי זה כמו נייר לקמוס. אני שמה שם את השיר, ואז מגיעות העיניים של הקוראים שלפעמים עוזרות ומאירות לי דברים שלא חשבתי עליהם, וגורמות גם לעיניים שלי להסתכל פתאום אחרת על הטקסט".

"שיר טוב הוא שיר טוב"

העידן הזה שבו כל אחד כותב, כל אחד יכול להיות מבקר, להביע דעה, לכתוב שיר, לא מוזילה בעיניכם את השירה?
לדברי סטטמן, "באופן חד־משמעי אני לא חושבת שזה מוריד מכבוד השירה, מהערך או מהאיכות שלה. שיר טוב זה שיר טוב וזה נהדר שזה נגיש. שיר הוא תהליך אינטימי שלי עם עצמי, אבל תמיד נכתב גם לאחרים. הרשת מאפשרת לגעת באנשים - וזו זכות בעיניי". "זה נכון שיותר קל לאנשים להאמין שהם יכולים לכתוב שיר, אבל זה לא דבר רע. אם השיר טוב הוא ישרוד, ואם לא - הוא לא. המבנים הישנים אולי קצת מאוימים מזה שפעם היה מבקר עם דעה אחת שהסתמכו עליה, והיום דברים השתנו", מוסיף נוי.

אירוע הפתיחה של הפסטיבל, שמתקיים ביוזמה ובהפקה של בית הקונפדרציה, יוקדש לאברהם שלונסקי במלאות 50 שנה למותו, בהשתתפות חוקרים של שירתו. בהמשך, מאיר ויזלטיר יקריא משיריו וידבר גם על מפעל תרגומיו; ארז ביטון יזכה למחווה ויחגוג עם רוני סומק יום הולדת 70, נורית זרחי תפגוש חברים על הבמה וכן יתקיימו מחוות לסופרים ולמשוררים שהלכו לעולמם השנה - א.ב יהושע ואמנון שמוש, וכן יותם ראובני ומרדכי גלדמן, מחלוצי השירה הגאה, שהקדישו את חייהם לפריצת הגבולות בין המותר והאסור.