אחלה חמודים: על שיר הגאווה של סטטיק, בן-אל ודנה אינטרנשיונל

דרך מעניינת עבר הפופ הישראלי בעשורים האחרונים בכל הנוגע ליחסיו עם קהילת הלהט"ב. יציאה מהארון עברה ממצב של טאבו בשנות ה־80 (ראו מקרה אדם), לכדי אמצעי סנסציוני לקידום תקליט חדש בשנות האלפיים (עברי לידר, נניח, עשה זאת רק עם יציאת אלבומו השלישי "האנשים החדשים"). אבל היום נראה כי כוכבי דור הפופ הנוכחי עושים ביניהם תחרות על ביצוע שיר חודש הגאווה המוצלח ביותר.

חשד שמדובר באקט ציני לא יהיה לגמרי בלתי מבוסס כאן, בשנה שכללה שירי גאווה מבית אגם בוחבוט והפשוטע, "Cute Boy" של הזמרת נונו ודי.ג'יי שגיא קריב, ועוד שלל שירים שליוו את המצעד הצבעוני השנתי. אם פעם היה זה להיט אחד שקבעה עיריית תל אביב כי הוא־הוא שיר הגאווה שילווה את המצעד, השנה חווינו אינפלציה של כאלה - מטעם עצמם.

לפחות בזה שלסטטיק, בן־אל ודנה אינטרנשיונלאי אפשר לחשוד באופורטוניזם, שכן הוא יצא לאחר המצעד. השנה היתה גם שנת עלייתו של המאבק הטרנסי, ועל כן "אחלה גבר" הוא שיר פופ המוני שמתחיל במילים "זה ממש בסדר שאת מרגישה שאת אחלה גבר אבל אישה". כמו "שלושה בנות", השיר שהוציאו נועה קירל וגיתית ("תותית") פישר, גם הוא מתרחב אל מעבר לשיח ההומו־לסבי ומעלה על נס קטגוריה, שרק בשנים האחרונות מקבלת את מקומה בכותרות בזכות מאבק עיקש של מי שמביאים את הנושא לשיח התקשורתי, הפוליטי והציבורי.

כשיר - מדובר בהמנון רחבות ריקודים שכמו תפור למידותיו של הקיץ הישראלי. עבור תבורי וסטט בוי זהו שיר בסגנון של אלה שהם מוציאים בשנים האחרונות, מכוון־מסיבות ופחות פונה לתחנות הרדיו (לא שהן לא מנגנות אותו). עבור דנה מדובר בסוג של קאמבק מוצלח, שמציב אותה במקום רלוונטי במיוחד.