בפוסט אישי וחשוף שהעלה לחשבונו, משתף השחקן והקומיקאי גורי אלפי בתחושותיו המורכבות רגע לפני פתיחת הקלפיות. אלפי מודה כי הוא נאחז בתקווה כבר תקופה ארוכה ומסביר מדוע בחר להשתמש בה ככלי הישרדותי אל מול הקושי הלאומי.
"אני מחזיק אופטימיות כבר מעל שלוש שנים, לפעמים לבד", פתח אלפי את דבריו. הוא תיאר את הבחירה בהסתכלות חיובית כהחלטה מודעת, המשמשת עבורו "כמחיצה ביני לבין השיגעון והאבל".
השחקן בחר להשתמש גם בהומור המוכר שלו כדי לתאר את המצוקה, וכתב כי הוא מחזיק את האופטימיות "כאילו בלעתי בקבוק ספרייט שלם בלי נשימה". הוא אף התלוצץ ותהה אם כדאי לתת לאדם במצבו להדליק משואה למען "ההסתברות הפחות סבירה".
הצגת פוסט זה באינסטגרם
הדאגה של גורי אלפי לבנותיו
מעבר להתמודדות האישית, אלפי הדגיש כי הוא נאחז בתקווה למען בנותיו ועתידן. "פאק לדבר על העתיד, עכשיו ברגע זה הן צריכות שיהיה פה שוויון", הבהיר בנחרצות.
הוא מתח ביקורת מרומזת אך חריפה על ניסיונות הדרת הנשים מהמרחב הציבורי. לדבריו, החברה חזרה למצב שבו נשים נתפסות כ"הסחת דעת מסוכנת לתלמידים חכמים", ונדרשות להיות פחות מורגשות תחת מעטה של צניעות.
"אין לי ברירה, אין לי אופציות יותר טובות", שיתף אלפי בכאב. הוא ציין את שורשיו המשפחתיים, כשהוא סוחב עמו את מורשת אביו שעלה מבצרה ואמו ממנצ'סטר, אשר מצאו בישראל זהות משותפת וגידלו אותו לאורה.
הצוואה שמוביל
החלק המרגש ביותר בטקסט הוקדש לנפגעי המלחמה וגיבוריה. אלפי הגדיר את האופטימיות כצוואה וכחיבוק "לאלה שחצויים בנפשם, חצי בחיים וחצי בקרב, לתמיד, לפצועים ולתשושים".
הוא בחר להזכיר באופן ספציפי את שלמה צבי רון מנחל עוז, בן ה-84, שהקריב את עצמו וביים סצנה של אדם בודד בסלון כדי להציל את משפחתו. "האיש הזה לא יוצא לי מהראש, אני מחזיק אופטימיות כדי להיות ראוי להם", הדגיש.
לקראת סיום הפוסט, שרומז בבירור ליום הבחירות שייערך היום (שלישי), הודה אלפי בעייפות המצטברת. "מחר אני יכול להסיר מעלי את המשא, להשיל את הפאסדה, אולי אני אוכל סוף סוף להתפרק כמו שצריך, עם נזלת והכל", כתב, וחתם בקריאה לעוקביו: "תהיו השינוי!".
