התקרית החריגה של נדב אבוקסיס עם השחקנית המוכרת: "מחליטה ובורחת"

הסטנדאפיסט נדב אבוקסיס התארח בפודקאסט "הליברל" של דרור רפאל, וחשף תקרית חריגה ולא נעימה עם השחקנית אורלי זילברשץ ברחובות תל אביב, על רקע תגובה שפרסם להגנתו של מפכ"ל המשטרה דני לוי, אחרי שפורסמו הקלטות שלו נגד הקהילה הגאה. המפגש האקראי הזה שיקף עבורו בדיוק את המחיר האישי והציבורי שהוא משלם על עמדותיו.

האירוע התרחש ביציאה מתיאטרון הבימה, שם צפה אבוקסיס בהצגה שבה שיחקה זילברשץ. "אני מסיים את ההצגה, מגיע לתחנת אוטובוס ופוגש את אורלי על אופניים ברמזור", שחזר. "אמרתי לה 'משחק מדהים', והיא בתגובה אמרה: 'רגע, זה לא אתה שהגנת על המפכ"ל? למה אתה עושה את זה? מה אתה מגן עליו?!'".

השחקן ניסה להסביר את כוונתו, אך נתקל בסירוב מוחלט להקשיב: "אמרתי לה 'אני יכול להסביר את עצמי?', והיא ענתה 'לא', עלתה על האופניים ופשוט ברחה. שאלתי את עצמי למה את מחליטה בשבילי, שואלת ובורחת? אני חושב שמותר לצחוק על כולם - זה לא הופך בן אדם להומופוב".

נדב אבוקסיס: "פתאום אתה מגלה כמה רעל יש"

השיחה עם רפאל נגעה במהירות בתחושת הניכור הפוליטית ובאופן שבו החברה מקבלת דעות שונות. אבוקסיס חידד את עמדתו ביחס לזהותו הכפולה: "יותר קשה להיות ימני מאשר להיות הומו. לפני 30 שנה לצאת מהארון כהומו היה משהו לא נורמלי, אבל היום המצב השתנה לגמרי".

הוא נזכר בביקורות הקשות שספג בעבר לאחר שהשמיע קולות המזוהים עם הימין. "הייתה עליי פעם כתבה בעיתון הארץ", סיפר, "וכשקראתי את התגובות אחרי כמה שנים אמרתי וואו, כמה רעל, אלוהים. אם תמיד מדברים על מכונת רעל בצד ימין, שם אתה קורא ושואל מה זה השנאה הזאת? הפתרון שלי הוא פשוט לא לקרוא טוקבקים".

חוסר הנכונות להקשיב הוא שהביא אותו לצמצם את השתתפותו בפאנלים אקטואליים. "הייתי אצל רסקין בבוקר ארבע שנים, והגעתי למצב שיותר אנשים אמרו לי ברחוב 'נו, אז מי ינצח בבחירות?' מאשר 'איפה אתה מופיע?'. הבנתי שזה לא עושה לי טוב לקריירה והחלטתי להתרחק".

"בסוף זה המאבק בין מי שטוב לו למי שרע לו"

למרות התיוג הציבורי, אבוקסיס מבהיר כי השקפת עולמו אינה נשענת על חלוקה נוקשה לגושים. "בסופו של דבר המאבק בישראל הוא לא ימין ושמאל ולא כן ביבי או לא ביבי, אלא בין מי שחושב שטוב פה לבין מי שחושב שרע פה. יש תהליכים עמוקים שקורים בחברה, ואני מעדיף להאמין בתהליכים ארוכים ולא בסיסמאות של כאן ועכשיו".

בגיל 55, כשהוא מופיע ברחבי הארץ ועובד על כתיבת סדרה קומית-מרירה חדשה, הוא מסכם את נקודת המבט המפוכחת שלו על החיים הציבוריים והבמה: "יש לי עדיין מה לתת ויש לי עדיין מה להפסיד. כשאני עולה לבדוק חומרים בלי מחויבות אני הכי נהנה, כי אין לי מה להפסיד - אבל בחוץ, בעידן שבו חותכים כל מילה כדי לייצר סרטון, צריך לדעת לשמור על עצמך".