אנה ארונוב לא נותרה אדישה לדברים שאמר אברי גלעד בתוכנית "המטבח המנצח VIP" בקשת 12. בסטוריז שהעלתה היום (שני) לאינסטגרם, שיתפה המגישה בסערת הרגשות שלה והודתה: "בא לי נורא לדבר על משהו שמטריד אותי מאתמול. אני בקונפליקט פנימי על משהו שאברי אמר אתמול בתוכנית, והרשת קצת עפה על זה".
בפתח דבריה ציטטה ארונוב את תפיסתו של גלעד: "הוא אמר שהכול חולף, הכול זמני, אנחנו זמניים, כל מה שאנחנו עושים זמני. אין לכל דבר כל כך הרבה משמעות כמו שאנחנו מייחסים לו. אנחנו לא מרכז העולם, אנחנו איפשהו רק הכלי לדברים גדולים יותר, משמעותיים יותר".
בתחילה הדברים מצאו חן בעיניה, והיא אף התייחסה בהומור לסימן על מצחה מטיפול פנים והעירה כי גם הוא יחלוף. "אמרתי לעצמי: 'בוא'נה, זה כל כך יפה, איזו דרך יפה להסתכל על החיים, שאולי יהיה לי יותר קל להתמודד עם הרבה דברים אם זאת תהיה ההסתכלות שלי'. ואז חשבתי עוד קצת - והתחלתי לריב עם עצמי", הסבירה.
"זאת האמת שלי"
כדי להמחיש את הקונפליקט סביב שאלת האגו, סיפקה ארונוב וידוי אישי ונטול פילטרים. "נכון שיש אגו, ונכון שאנחנו כן הרבה פעמים חושבים על 'מה אני ואיפה אני'. הנה משהו שאולי לא תמיד נחמד להגיד, אבל זאת האמת שלי: אני מאוד אוהבת להיות על הבמה. אני אוהבת שמסתכלים עליי, אני אוהבת לקבל מחיאות כפיים, אני אוהבת להיות הכי טובה".
לצד הצורך בהכרה, הדגישה ארונוב כי קיים בה צד נוסף: "יחד עם ה'אני, אני, אני' הזה, שאני מקבלת המון מהעמידה הזאת על הבמה, אני גם לא פחות אוהבת לרגש ולתת". היא הוסיפה כי הודעות מהקהל כמו "בכיתי וריגשת וצחקתי, ומה זה עשה לי, אני רוצה לבוא שוב כי זה העביר לי זמן מדהים" - ממלאות אותה "לא פחות מאותן מחיאות כפיים ששמעתי כשאמרו לי 'וואו, איזו מהממת את'".
ארונוב הקבילה זאת גם לתקופת הריצות שלה: "אני רצתי לעצמי ורציתי תוצאות, ומאוד רציתי להיות עם גביע או איזו תוצאה מאוד מהירה. אבל לא פחות מזה, נורא אהבתי שכל בן אדם חמישי עצר אותי בטיילת ואמר 'בזכותך אני רצה, אני יוצאת לריצה כי קראתי את הפוסט שלך'. זה משמעות. אז שני הדברים האלה כן יכולים להתקיים ביחד".
האגו ככוח מניע להצלחה
בהמשך תהתה הרקדנית האם ללא הדחף האישי להצטיין הייתה מסוגלת להעניק השראה לאחרים. "ה'אבל' הגדול שלי הוא שאולי בלי הדבר הזה, בלי האגו הזה, בלי ה'כן אני משמעותית, כן אני רוצה לרקוד, כן אני רוצה שיסתכלו עליי' - יש מצב שאם הייתם אומרים לי 'תרקדי, אבל בלי שמסתכלים עלייך, מוחאים לך כפיים ויש תוצאות בתחרויות', יכול להיות שבכלל לא הייתי רקדנית".
לדבריה, הוויתור על השאיפה האישית היה מונע ממנה לממש את ייעודה: "לא הייתי מצליחה להעביר, לרגש, לשמח ולעשות את הדבר המשמעותי הגדול שאני הייתי רוצה לעשות. אני לא חושבת שהמשמעות הגדולה לעולם צריכה להיות דרך הביטול של המשמעות העצמית. אני חושבת ששניהם יכולים להתקיים ביחד".
לסיכום הגדירה ארונוב את המושג "אגו טוב" ככזה שמאפשר לצמוח ולתרום לסביבה: "הוא לא מנהל אותי, אבל הוא כן גורם לי לרצות להצליח, לרצות להיות טובה יותר, לרצות לדהור קדימה - בלי איזשהו ניהול של איך אני נראית מהצד, מה חושבים עליי ואיך זה מתפרש. וכן, דרך הדבר האישי הזה - לתת מלא משמעות למישהו אחר".
