"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

שיגעון מטאלי: כל הצעירים מתעניינים פתאום בגלאי מתכות

שימוש בגלאי מתכות לחשיפת "אוצרות" מתחת לחול בחוף או לאדמת גינות בערים הפך לטרנד בישראל לאחר שכמה חשבונות טיקטוק בתחום צבאו מאות אלפי צפיות • אבל לא הכל זהב

צעירים ישראלים עם גלאי מתכות על חוף הים , נוצר באמצעות Gemini
צעירים ישראלים עם גלאי מתכות על חוף הים | צילום: נוצר באמצעות Gemini

אחד הטרנדים המעניינים, המיוחדים והמוזרים בטיקטוק ישראל לאחרונה הוא גילוי מתכות. אם ראיתם חבורת ילדים מסתובבת בגינה מתחת לבית שלכם, מנופפים במקל המתכת המוזר ומחפשים אוצרות – דעו שהם חלק מקהילה די גדולה של גלאים.

מה גרם לילדים להידלק על זה? הרשת, כמובן. ילדים רואים ביוטיוב ובטיקטוק אנשים מעבירים גלאי על החול, שומעים צפצוף ובתוך רגע מוציאים מטבע, טבעת או "אוצר” אחר. אחד מהאנשים שהם רואים הוא איתן.

שיגעון מטאלי

איתן נחום, המוכר כ"איתן גלאים”, מנהל חשבון טיקטוק עם מאות אלפי צפיות, בו הוא מלמד על הטרנד, ועל הדרך מחזיק בחנות המובילה בתחום במושב אביאל. "היום כל ילד רוצה גלאי", הוא אומר בגאווה. "האפשרות ללכת ליד הים ולמצוא אוצר אמיתי – יש משהו מרגש מזה?". לפי איתן, לפני עשור היו כמה בודדים בתחום. היום, לעומת זאת, הוא כבר הרים כנס גלאים שלטענתו הוא הגדול במזרח התיכון.

בחנות של איתן נמצא גם דניאל שאולוב, שמוכר לילדים בתור משתתף בעמוד היוטיוב המצליח של נועם פירוז. "נסעתי עם חברים לאיטליה, לקחנו ציוד, כולל ציוד צלילה, והלכנו לחפש מתחת למים. אין אנשים מכורים מאיתנו", הוא מספר. דניאל הוא אחד המומחים הגדולים בארץ, ומספר שהוא נהנה להעביר לילדים את הידע שלו בתחום.

אם כל זה עשה לכם חשק ללכת לחפש אוצר, חכו שתשמעו על המחירים. "אתה יכול למצוא אצלי גלאי ב-250 שקל ואתה יכול למצוא גם ב-500,000 שקל – הכל עניין של הרמה והיכולת. אתה צריך למצוא גלאי שמתאים לפעילות שאתה מחפש – אבל בסוף אתה תתמכר יותר מהר ממה שאתה חושב", אומר איתן. "חשוב לזכור שיש גם ציוד נלווה – אם זה כלי חפירה, כפפות, כובעים ובלוני חמצן, למי שרוצה לחפש מתחת למים".

איפה כדאי לחפש? "אם אתה רוצה למצוא דברים שווים באמת, לך לחוף הים", מפציר איתן. "אנשים יושבים ליד החוף ונופלים להם מהכיסים חפצים. זה בדיוק המקום לחפש בו". שאולוב מוסיף: "תכל'ס, האוצרות הכי גדולים הם ליד או בתוך הים".

אבל יש כוכבית חשובה: גלאי מתכות הוא מוצר חוקי, אבל אסור להשתמש בו כדי לחפש עתיקות בלי רישיון. חוק העתיקות אפילו מציין במפורש שימוש במכשיר לגילוי מתכות כחלק מחיפוש עתיקות האסור ללא רישיון.

איתן עצמו טוען שהמצב בארץ בלתי נסבל ומדבר על המצב באנגליה, שם גילוי מתכות הוא תחביב ממוסד הרבה יותר. בשטח רגיל אפשר לחפש בכפוף לאישור בעל הקרקע ולמגבלות המקומיות, בעוד שבאתרים ארכיאולוגיים מוגנים אסור להשתמש בגלאי ללא אישור מיוחד. אם מוצאים פריט שמוגדר בחוק כ"אוצר", חייבים לדווח עליו בתוך 14 יום. מוזיאון יכול לרכוש את הממצא, ובמקרה כזה המוצא ובעל הקרקע עשויים לקבל חלק מהשווי.

יש להם גם מערכת בשם "תוכנית העתיקות הניידות", שבה הציבור יכול לדווח מרצונו על ממצאים ארכיאולוגיים, גם כשהם לא מוגדרים כאוצר. המטרה היא שהמידע על מה שנמצא ואיפה לא ייעלם בתוך מגירה פרטית. בפועל, נוצר שם קשר קבוע בין ארכיאולוגים לבין חובבי גלאי מתכות. ב־2024 דווחו באנגליה, וויילס וצפון אירלנד 1,540 "אוצרות" – נתון שמראה עד כמה התחביב נפוץ וממוסד.

אז אמנם, בארץ עדיין אי אפשר לחפש עתיקות, אבל אם תהיו סבלניים אולי תוכלו למצוא אוצרות. השאלה היא האם תרצו להחזיר אותם לבעליהם, או אולי דווקא להרוויח.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר