שיגעון מטאלי: כל הצעירים מתעניינים פתאום בגלאי מתכות
שימוש בגלאי מתכות לחשיפת "אוצרות" מתחת לחול בחוף או לאדמת גינות בערים הפך לטרנד בישראל לאחר שכמה חשבונות טיקטוק בתחום צבאו מאות אלפי צפיות • אבל לא הכל זהב

אחד הטרנדים המעניינים, המיוחדים והמוזרים בטיקטוק ישראל לאחרונה הוא גילוי מתכות. אם ראיתם חבורת ילדים מסתובבת בגינה מתחת לבית שלכם, מנופפים במקל המתכת המוזר ומחפשים אוצרות – דעו שהם חלק מקהילה די גדולה של גלאים.
מה גרם לילדים להידלק על זה? הרשת, כמובן. ילדים רואים ביוטיוב ובטיקטוק אנשים מעבירים גלאי על החול, שומעים צפצוף ובתוך רגע מוציאים מטבע, טבעת או "אוצר” אחר. אחד מהאנשים שהם רואים הוא איתן.
איתן נחום, המוכר כ"איתן גלאים”, מנהל חשבון טיקטוק עם מאות אלפי צפיות, בו הוא מלמד על הטרנד, ועל הדרך מחזיק בחנות המובילה בתחום במושב אביאל. "היום כל ילד רוצה גלאי", הוא אומר בגאווה. "האפשרות ללכת ליד הים ולמצוא אוצר אמיתי – יש משהו מרגש מזה?". לפי איתן, לפני עשור היו כמה בודדים בתחום. היום, לעומת זאת, הוא כבר הרים כנס גלאים שלטענתו הוא הגדול במזרח התיכון.
בחנות של איתן נמצא גם דניאל שאולוב, שמוכר לילדים בתור משתתף בעמוד היוטיוב המצליח של נועם פירוז. "נסעתי עם חברים לאיטליה, לקחנו ציוד, כולל ציוד צלילה, והלכנו לחפש מתחת למים. אין אנשים מכורים מאיתנו", הוא מספר. דניאל הוא אחד המומחים הגדולים בארץ, ומספר שהוא נהנה להעביר לילדים את הידע שלו בתחום.
אם כל זה עשה לכם חשק ללכת לחפש אוצר, חכו שתשמעו על המחירים. "אתה יכול למצוא אצלי גלאי ב-250 שקל ואתה יכול למצוא גם ב-500,000 שקל – הכל עניין של הרמה והיכולת. אתה צריך למצוא גלאי שמתאים לפעילות שאתה מחפש – אבל בסוף אתה תתמכר יותר מהר ממה שאתה חושב", אומר איתן. "חשוב לזכור שיש גם ציוד נלווה – אם זה כלי חפירה, כפפות, כובעים ובלוני חמצן, למי שרוצה לחפש מתחת למים".
איפה כדאי לחפש? "אם אתה רוצה למצוא דברים שווים באמת, לך לחוף הים", מפציר איתן. "אנשים יושבים ליד החוף ונופלים להם מהכיסים חפצים. זה בדיוק המקום לחפש בו". שאולוב מוסיף: "תכל'ס, האוצרות הכי גדולים הם ליד או בתוך הים".
אבל יש כוכבית חשובה: גלאי מתכות הוא מוצר חוקי, אבל אסור להשתמש בו כדי לחפש עתיקות בלי רישיון. חוק העתיקות אפילו מציין במפורש שימוש במכשיר לגילוי מתכות כחלק מחיפוש עתיקות האסור ללא רישיון.
איתן עצמו טוען שהמצב בארץ בלתי נסבל ומדבר על המצב באנגליה, שם גילוי מתכות הוא תחביב ממוסד הרבה יותר. בשטח רגיל אפשר לחפש בכפוף לאישור בעל הקרקע ולמגבלות המקומיות, בעוד שבאתרים ארכיאולוגיים מוגנים אסור להשתמש בגלאי ללא אישור מיוחד. אם מוצאים פריט שמוגדר בחוק כ"אוצר", חייבים לדווח עליו בתוך 14 יום. מוזיאון יכול לרכוש את הממצא, ובמקרה כזה המוצא ובעל הקרקע עשויים לקבל חלק מהשווי.
יש להם גם מערכת בשם "תוכנית העתיקות הניידות", שבה הציבור יכול לדווח מרצונו על ממצאים ארכיאולוגיים, גם כשהם לא מוגדרים כאוצר. המטרה היא שהמידע על מה שנמצא ואיפה לא ייעלם בתוך מגירה פרטית. בפועל, נוצר שם קשר קבוע בין ארכיאולוגים לבין חובבי גלאי מתכות. ב־2024 דווחו באנגליה, וויילס וצפון אירלנד 1,540 "אוצרות" – נתון שמראה עד כמה התחביב נפוץ וממוסד.
אז אמנם, בארץ עדיין אי אפשר לחפש עתיקות, אבל אם תהיו סבלניים אולי תוכלו למצוא אוצרות. השאלה היא האם תרצו להחזיר אותם לבעליהם, או אולי דווקא להרוויח.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו