"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

רותי ברודו על השנים כמהגרת לא חוקית: ''הרגשתי זרה''

המסעדנית ואשת הטלוויזיה חשפה בפודקאסט "איך לעשות דברים" פרק כמעט לא מוכר מחייה: תשע שנים בלי גרין קארד ובלי אפשרות לצאת מארצות הברית • הלילה בשדה התעופה שבו הבינה שהיא לא שייכת • ולמה דווקא זה החזיר אותה הביתה

0השמעה
רותי ברודו , צילום מסך
רותי ברודו | צילום: צילום מסך

רותי ברודו חשפה פרק לא מוכר מחייה: לפני שהפכה לאחת המסעדניות המצליחות בישראל, היא חיה תשע שנים בניו יורק כמהגרת לא חוקית, בלי ניירות ובלי אפשרות לצאת מארצות הברית. "שנאתי כל רגע", סיפרה בפרק מיוחד של הפודקאסט "איך לעשות דברים" של כאן הסכתים, בשיחה עם שיר ראובן.

הפרק עסק בשאלה שמעסיקה לא מעט ישראלים בשנים האחרונות: למה ואיך להישאר בארץ. ומסתבר שלברודו, שממשיכה לפתוח כאן מסעדות חדשות, יש תשובה שנשענת על צלקת אישית.

"תשע שנים לא יצאתי משם"

"חייתי תשע שנים בניו יורק, הייתי מה שנקרא עובדת זרה", שיתפה. "לא היו לי ניירות, לא היה לנו גרין קארד ולא יכולנו לצאת מארצות הברית. תשע שנים לא יצאתי משם". שנאתי כל רגע. הרגשתי זרה. תחושת הזרות זה קודם כל שאתה חי בעולם מקביל".

לדבריה, הבירוקרטיה הייתה רק חלק מהסיפור. הקושי האמיתי היה להתחבר להוויה האמריקאית. "אתה רוצה לדבר את השפה שאתה חושב בה, של האופי שלך. אני מרגישה שהאופי שלי לא עובר באנגלית", הסבירה. "כל מה שרצינו זה לשמוע עברית, לקבל את המוזיקה העברית, כל ספר שנכתב. נשארנו ישראלים כל הזמן. לא התחברתי לזה דקה אחת, לא זוכרת יום אחד שהרגשתי חלק מזה".

הלילה בסן פרנסיסקו

ברודו תיארה רגע אחד שבו הבינה עד כמה היא רחוקה מהבית. "לילה אחד נתקעתי בשדה התעופה בסן פרנסיסקו בשתיים בלילה בגלל סופת רוחות ורעמים", נזכרה. "סביבי ישבו אמריקאים, והרגשתי כאילו מדובר באנשים מכוכב לכת אחר, שאין לי איך לתקשר איתם. לא בגלל שהם התנהגו לא בסדר, פשוט הרגשתי שאני לא מפה".

רותי ברודו | צילום: עידית בן אוליאל

"בדימונה, בקריית שמונה או בתל אביב"

הניכור הזה הוא שהחזיר אותה בסופו של דבר לישראל, וגם היום, למרות הביקורת שיש לה לא פעם על המרחב הציבורי ועל המתחים בחברה, הוא מה שמשאיר אותה כאן. "לא משנה איפה אני אהיה במדינה הזאת, בדימונה, בקריית שמונה או בתל אביב, תוך שנייה יהיה לי שיח עם הבן אדם, אני ארגיש אח שלו", אמרה. "זה מקום קטן והחוויה היא אותה חוויה".

את השיחה סיכמה במשפט שנשמע כמו תשובה ישירה לכל מי ששוקל לארוז מזוודה: "להיות מהגר זה דבר קשוח. בסוף אתה רוצה להיות עם העם שלך ולהילחם את המלחמה כדי שהיא תהיה טובה יותר".

רותי ברודו | צילום: אפרת אשל
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר