אחיו של זאב רווח: "הוא היה בא לבקר אותי במערה"

הרב אורי רווח, אמן ויוצר ומי שהתפרסם בעברו כעיתונאי וכאחיו של השחקן זאב רווח, פותח את זיכרונות הנעורים המשותפים לצד אחיו, ומספר: "זאביק היה מגיע לבקר אותי במערה. היינו נכנסים לאותה מיטה, מתכסים באותה שמיכה ומתווכחים עד הבוקר על אמנות".

בפודקאסט "דיבורים מגן עדן" בהגשת עדן הראל, שיתף רווח בתקופה המטלטלת שבה התבודד במשך שבע שנים במערה בכרמל.

הילדות הקשה של משפחת רווח

החיים המשותפים של האחים צמחו מתוך בית ייחודי בירושלים שהצמיח כישרונות רבים: "הבית היה בית ציוני, אמוני, חזני, רבני, אדמה וטבע, ובעיקר יצירה חזקה מאוד מאבא. זה עבר לזאביק אחי וזה עבר לעוד כמה אחים". עוד לפני שפנה ללימודי קבלה מעמיקים והקים בית, בחר אורי להתנתק מהחברה האורבנית ועבר לגור במערה גדולה באזור כפר האמנים עין הוד.

במהלך אותן שבע שנים הוא חי בעוני מרוד, נע על גבי אתון בהרי הכרמל, ליקט צמחים ולמד מתושבים ערבים ודרוזים כיצד ללקט עשבי בר דוגמת הלוף. "חייתי שבע שנים במערה מחוסר כול כדי לחפש את עולמה של התפילה וליצור", שיחזר רווח, "הייתי אוכל בבוקר עשבים עם מים כי לא היה לי מה לאכול, ציירתי והייתי עני מרוד".

זאב רווח מגיע לביקורים במערה בעין הוד

מי שליווה אותו מקרוב בתקופת הבדידות היה אחיו זאב, שכבר עשה אז את צעדיו הבולטים בעולם התיאטרון והקולנוע. "המשפחה, מתוך חוכמה, לא ניסתה לעצור אותי כי ידעו שזו בחירתי", סיפר רווח, "אבל זאביק היה מגיע לבקר אותי במערה. הוא היה מביא עמו כיכר לחם עם גבינות להחיותני, כי לא הייתי אוכל נורמלי".

המפגשים בין השניים במערה הפכו ללילות ארוכים של עימותים אינטלקטואליים ויצירתיים מול המדורה: "היינו מתווכחים שעות על גבי שעות על אמנות, לתוך הלילה. הוא היה מספר לי על שייקספיר ואני הייתי מספר לו על רש"י ועל דברים שקראתי בספר מלכים. זו הייתה תקופה מופלאה".

רווח תיאר כיצד הציור והשירה במערה היו דרכו לזכך את הרגש ואת הפוטנציאל הנפשי: "רק אחרי שנים הבנתי שעשיתי מעשה חוכמתי, מפני שהתמקדתי בלגלות את רגשי עצמי ואת חוכמת האינטלקט. קיבלתי אז אישורים מאמנים גדולים כמו מרסל יאנקו, שאמר לי שרואים אצלי בהירות בציור".

הוויכוחים על שייקספיר ורש"י לתוך הלילה

לאחר תום תקופת ההתבודדות בהר, עלה רווח לירושלים כדי להעמיק בתורת הסוד ומצא את מורו הרוחני, המקובל חכם ציון ברכה זצ"ל. שם שילב את עולם הציור, המוזיקה והכתיבה בתוך מסגרת החיים התורנית המחמירה.

במהלך השיחה הדגיש את החשיבות של ביטול האגו ביצירה ובחיים: "ברגע שאמן עוצר ולא נותן לשטף לעבור דרכו, יוצא החוצה ה'אני'. הצופה רוצה לראות את נקודות החוויה הטהורות, בלי הפרעה. כדי שהשכינה תשרה, צריך לסלק את האגו ולהיות בביטול גמור".

רווח סיכם את הקשר המיוחד לאחיו זאב ולמשפחה שהעניקה חופש מלא לכל אחד לבטא את נשמתו: "החיבור הזה בטבע ובפשטות הוא מה שבנה אותנו. ימים יגידו שזה היה טוב, כי משם צמחה היצירה האמיתית".