יפית פרץ, יוצרת התוכן ומנכ״לית שותפה ב"סטודיו פרץ", מנהלת כיום חיים של הצלחה וזוגיות יציבה עם בן זוגה אליאסף. אולם מאחורי החיוך מסתתר פצע עמוק שותת דם. באומץ רב, פרץ החליטה לחשוף את האונס הקבוצתי שעברה בצעירותה.
"הייתי בת 16, נערה תמימה ממגדל העמק. למדתי במסגרת חרדית של בנות בלבד, לא ידעתי בכלל מה זה מגע פיזי", משחזרת פרץ את הימים שלפני האסון. הכל החל ביום שבו החליטה לנסוע לסבתה בתל אביב.
בזמן שחיכתה לאוטובוס לתחנה המרכזית בעפולה, הציע לה נהג רכב שעבר במקום טרמפ. הנהג רכש את אמונה כשהזכיר שם של שכן שהכיר. "אחרי שהוא אמר את זה, לא חשדתי ולא פחדתי", היא מספרת. כשהציע לקחת אותה עד לתל אביב, היא הסכימה בתמימות.
הצגת פוסט זה באינסטגרם
הדירה, השתייה והשיתוק
אלא שבדרך התוכניות השתנו. הנהג טען כי הוא חייב לעצור בדירה הקשורה לעבודתו. "הגענו לדירה כלשהי, לא הבנתי איפה אני", היא מתארת. לאחר שהנהג יצא וחזר, הסיוט החל: "פתאום אני מרגישה אותו נוגע בי מאחורה. הוא נישק אותי בצוואר, לוקח אותי לספה, מביא לי לשתות משהו - ואני לא מרגישה את הרגליים שלי".
פרץ מתארת רגעי אימה של חוסר אונים מוחלט: "אני קולטת עוד גברים. הורידו לי את החצאית, את התחתונים, החולצה והחזייה. הייתי עירומה. ארבעה גברים עושים את זה אחד אחרי השני, בני 30, 40, 50".
בסיום הזוועה, אחד התוקפים איים עליה שלא תספר לאמה. "הוא יוצא מהמקום, משאיר לי 200 שקל ואומר שעוד שעה יזמין לי מונית. ראיתי דם, נכנסתי מהר להתקלח והתלבשתי", היא משתפת בכאב עצום.
השתיקה והניצחון
כשהגיעה לבסוף לבית סבתה, פרץ שיקרה וטענה שנרדמה על ספסל. היא שמרה את הסוד הנורא בבטן במשך חמש שנים, ורק בגיל 21 אזרה אומץ לספר לאמה. הטראומה השאירה צלקות עמוקות: "לא רציתי להתחתן ולא להביא ילדים. ידעתי שאם אביא ילדים אצטרך להיות בסקס עם בעלי".
למרות הכל, פרץ בחרה בחיים. "בסוף ניצחתי את זה", היא מכריזה בגאווה. "הבאתי שלושה ילדים - אליהו, יצחק ונוריאל. אלו הם החיים שלי. מבחינתי היום כאילו לא עברתי אונס".
בשנת 2014, במקביל לזוגיות עם אליאסף, הקימו השניים את "סטודיו פרץ" לפיתוח ובניית אתרים. כיום, הם משלבים בהצלחה בין גידול משפחתם לבין פיתוח החברה שצמחה יחד איתם "כיחידה אחת", ומוכיחים כי הרוח האנושית חזקה מכל טראומה.
