בפרק חדש ומטלטל של הפודקאסט שלה, "דיבורים מגן עדן", חשפה המגישה עדן הראל כי חוותה סדרה של פגיעות מיניות והטרדות לאורך חייה. בשיחה עם המאמנת הרגשית אגם מסיקה סיון, פתחה הראל את פצעי העבר וביקשה לחקור את המנגנונים הנפשיים המלווים נשים לאחר אירועים כאלו.
"פתחתי את העיניים ואני רואה שהבחור שיושב לדי נוגע בעצמו"
המקרה הראשון עליו סיפרה הראל התרחש כשהייתה נערה צעירה, בנסיעה שגרתית באוטובוס. "פעם אחת זה היה באוטובוס, שכזה נרדמתי ככה מושב בדרך לפנימייה, ופשוט פתחתי את העיניים", שיחזרה המגישה. "סתם עוד הייתי כזה עם הראש למטה, ואז אני רואה שהבחור שיושב לידי נוגע בעצמו".
לדבריה, התגובה שלה הייתה מיידית ונבעה מדחף הישרדותי חזק. "באמת מתוך אינסטינקט מאוד הישרדותי פשוט נעמדתי ושאגתי עליו", תיארה. באותו רגע, נוסעת מבוגרת שהייתה עדה למתרחש נחלצה לעזרתה והחלה להכות את התוקף עם התיק שלה, עד שהאירוע הסתיים.
הראל סיפרה כיצד מיד לאחר מכן כל מה שרצתה היה רק לברוח מהסיטואציה ולא להתלונן במשטרה. "באתי לנהג וכאילו זה ממש ממש גרם בכיתי וזה, ואמרתי לו: רק תיקח אותי לעלייה", נזכרה. כשהנהג הציע לנסוע ישירות לתחנת המשטרה, היא סירבה בתוקף ואמרה: "לא לא, לא אכפת לי, רק תיקח אותי את העלייה שאני לא אצטרך לעלות את זה גם עכשיו לבד".
האימה ביער בסקוטלנד: "אם אתה מתקרב לפה אני רוצחת אותך"
שנים מאוחר יותר, בעת ששהתה במנזר מבודד בסקוטלנד, חוותה הראל אירוע מבהיל נוסף שהותיר בה חותם עמוק. היא נזכרה כיצד חשה פחד פיזי משונה בכל גופה וקול פנימי שאמר לה לא לצאת לטיול, אך היא ביטלה את תחושותיה ואמרה לעצמה: "איזה שטויות, את עם השטויות שלך מכניסה לעצמך פחדים לראש".
במהלך ההליכה ביער פגשה אורח מהמנזר, שהחליט לחשוף את עצמו בפניה. הראל תיארה את רגעי החרדה בשביל המבודד וכיצד התגוננה באופן אקטיבי. "לקחתי שתי אבנים וכאילו אני מראה לו את האבנים שיש לי בידיים ואני אומרת לו כאילו: אם אתה מתקרב לפה אתה לא מכיר אותי, אני רוצחת אותך", סיפרה.
המשפט שליווה את רגעי האימה הללו קיבל ביטוי מוחשי בשטח, כפי שעדן הראל משחזרת את ההטרדות שעברה: "התחלתי לרוץ, ברחתי". היא הודתה כי בניגוד למקרים אחרים, האירוע הספציפי הזה הכה בה בעוצמה רבה ודרש זמן עיבוד ממושך.
המאבק של עדן הראל באשמה העצמית: "האם אני משכתי את זה אליי?"
החשיפה הובילה את השתיים לדיון נוקב סביב הנטייה האוטומטית של נשים רבות להאשים את עצמן לאחר פגיעה. הראל הודתה כי תדירות המקרים שחוותה גרמה לה לתהות לגבי חלקה בעניין. "לחשוב על זה, האם אני משכתי את זה אליי כל כך הרבה פעמים? לא יודעת... למה, איך זה קרה לי כל כך הרבה פעמים?", תהתה בכאב.
האורחת, אגם מסיקה סיון, עצרה אותה מיד ואמרה: "בבקשה אל תגידי את זה... בעולמות של הטרדה ופגיעה הסיפור זה לא מי שנפגע, זה לא את משכת את זה אלייך". מסיקה סיון הסבירה כי מדובר בעיוות של עולם ההתפתחות האישית, המנסה לייצר תחושת אחריות גם במקומות שבהם לאדם אין שום שליטה על הרוע שפוגש אותו.
הראל הסכימה עם הניתוח, והסבירה שהמחשבה הזו משמשת לעיתים קרובות כמנגנון הגנה נפשי מפני חוסר האונים. "קודם כל זה נותן לי שליטה", הסבירה המגישה. "חוץ משליטה זה נותן לך עוד משהו... שאז אני בשליטה שלי, אני לא אמשוך את זה, כאילו ככה בתפיסה שלי", סיכמה את הניסיון לייצר סדר בתוך הטראומה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו