מדינת ישראל מציינת היום את יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ונפגעי פעולות האיבה, כשמספרם הכולל של הנופלים עומד על 25,648. גם השנה שיתפו דמויות מוכרות ברשתות החברתיות הספדים חשופים ליקיריהם, המשרטטים את גודל האובדן לצד הכאב והגעגוע שאינם נגמרים.
יובל המבולבל ספד למפקדו, אל"ם ליאון בר ז"ל: "ליאון היה המפקד מעליי בתקופה שהייתי מפקד צוות בבה"ד 1. ב-7.10, מיד כשהתחיל הטבח הנורא, יצא ליאון עם הג'יפ שלו אל תופת האש והציל עשרות אנשים יחד עם בנו עומר, עד שנתקלו במחבל שפתח עליהם באש. עומר ניצל אך אביו ליאון נהרג. ליאון היה איש מיוחד, ערכי, עם אהבה גדולה ונאמנות יוצאת דופן למדינת ישראל. ליאון בר היה גיבור אמיתי".
שלי אלמקייס (שלקה, "האח הגדול") ספדה לשירה סוסליק ז"ל: "אני כותבת את השם שלך ועדיין קשה להבין. לא היינו החברות הכי טובות, אבל היית שם - חלק קטן מהיומיום שלי שנכנס ללב בלי שהתכוונתי בכלל. שירה הייתה ילדה שאי אפשר היה לפספס - אחראית, מדויקת, מדוגמת ברמה אחרת. תמיד עם הקוקו המתוח הזה שלך, יפה בצורה כמעט לא מציאותית ועם נוכחות שקטה אבל חזקה.
"היית כל כך רצינית לגבי מה שעשית, כל משימה אצלך הייתה 100/100 בלי פשרות. אני לא אשכח את הדברים הקטנים: הקעקוע הראשון שעשיתי איתך, השיחות שלנו ברוסית, העולם הקטן שהיה רק שלנו. את חסרה ברמה שקשה להסביר במילים".
טל טלמון כתבה על השכול במשפחתה: "יום הזיכרון ויום העצמאות תמיד מגיעים יד ביד, אבל השנה אני מרגישה את הפער יותר מתמיד. מסתכלת על אמא שלי שרק לפני ארבעה חודשים קברה את בנה, והיום עומדת ליד קבר אחיה, ואני תוהה איך הלב אמור להכיל את הכל יחד - עצב ושמחה, אובדן ותקווה.
"אולי זאת בדיוק הישראליות שלנו - לזכור את מי שאינם, לחבק את מי שנשאר ולהמשיך לבחור בחיים ובמדינה שלנו גם כשהלב נשבר. למה? כי אין לנו דרך ואין לנו ארץ אחרת".
עמית פרקש ספדה לאחיה, תם פרקש ז"ל: "הייתי בת 17 כשתם נהרג. עד היום לא יודעת את התשובה לשאלה איך מתמודדים עם שכול. אז שרתי, השיר הפך ללהיט והילדה בת ה-17 שאחיה רק נהרג הפכה לשם מוכר בכל בית בישראל - סיטואציה לא פשוטה.
"אבל השיר הזה הוא הרבה מעבר - הוא שיר של שליחות, של חיבור וחיבוק והזדהות, שגורם לכל כך הרבה אנשים להרגיש קרובים לאהובים שאיבדו. השיר נכתב על תם, אבל הקדשתי אותו לכל מי שזקוק לו".
דניאלה ויסוול ("אהבה חדשה") ספדה למפקדה אלון: "אלון שלי. המפקד שלי - הבחור הכי טהור בעולם. לנצח בלב שלי, אלוני. איך זה הגיוני? אני לא חושבת שהבנת כמה אני אוהבת אותך. איך זכיתי בך כמפקד שהיה חבר לכל אורך הדרך. כמה אני מעריכה את השיחות שלנו, את זה שכל דבר ישבת וניתחת איתי.
"כמה דמעות ניגבת לי, כמה תלונות שמעת ממני, כמה דאגת לי, עזרת והכוונת אותי תמיד. הכלת אותי יותר מכולם, הכל חשפתי מולך ובמקום להתפוצץ פשוט הקשבת. היית כל מה שגבר צריך להיות ויותר - אני אוהבת אותך ומתגעגעת וגם לא מאמינה".
אמילי דמארי ספדה לדניאל פלד ז"ל: "דניאל, אני כותבת לך וכל פעם שאני נכנסת לגלריה זה קופץ לי - הפרצופים הראשונים בטלפון שלי זה אני ואתה, זה רק מראה כמה קרוב היית. כבר כמעט שלוש שנים שהטלפון לא מתעדכן בתמונות שלך ועדיין אתה הראשון לידי.
"פלודי, לב שלי, איש סודותיי, אתה חסר לי בכל רגע בחיים המטורפים האלה שחזרו אלי. בחופשה הראשונה שלי בלי ייסורי מצפון הגעת, עשית איתי לחיים וקרצת לי, כאילו אתה אומר לי 'סוף סוף' ושאתה שומר עלי. הגעגוע רק מתגבר".
אמילי ספדה גם ליובל סלומון ז"ל: "סאלי, המראתי לוושינגטון והדבקתי את הפנים היפות שלך ביציאה מהדיוטי פרי, איפה שכולם מאושרים בדרך כלל. ראיתי את המשפחה שלי יוצאת מהחושך אל האור אחרי שאחי חילץ אותם - אחי שהוא בעצם אחד החברים הכי טובים שלך.
"כמה דיברנו על כמה הוא לוחם מטורף, כמה עוצמות יש בו. הוא רצה להספיק להגיע אלינו סאלי, הוא ניסה ועשה כל מה שיכל אבל כבר היה מאוחר. אני מתגעגעת לשיחות שלנו בשעה אחת בלילה יותר מהכל. הלב שלי נקרע מגעגוע".
קטיה אברבוך ("חתונה ממבט ראשון") ספדה לד"ר דניאל לוי לודמיר ז"ל: "דניאלצ'ק, לא מאמינה שאני כבר בת 39 ואתה נשארת בן 34. אין יום בעבודה שאני לא זוכרת אותך - בין אם זה לרגע קט שבו אתה חולף בזיכרוני כשאני עוברת מול התמונה שלך במחלקה, או כשאני מפליגה בזיכרונות על החוויות המשותפות שלנו.
"חברות אמיתית בתקופה שבה זה היה לנו כאוויר לנשימה. לצערי זכיתי בה לתקופה קצרה בלבד, אך הייתה לי הזכות לקרוא לך חבר - ותישאר בלבי לעד".
מושיק גלאמין ספד לעילי ברעם ז"ל, אחיינו של גיא זוארץ: "איך אתה חסר למשפחה שלך. תשמור עליהם מלמעלה ותשלח להם משהו שיקל עליהם - מגיע להם. עילי, אתה איתי בכל יום. אני מטייל עם הברווז שלך שחבר שלך נתן לי בהלוויה - זה מזכיר לי אותך. אני שם אותו בכל מקום שאני מגיע אליו ליד החלון ומדבר אליך. זוכר אותך ומרגיש אותך".
טום שלח ספד למאי נעים ז"ל: "יום הזיכרון הוא יום שמלא במחשבות על כל החללים שהלכו, ובפרט על מאי נעים ז"ל, שאני מכיר אישית והייתה כמו אחותי הקטנה. זהו יום להגיד תודה על שהם נתנו מעצמם בשביל העם שלנו. אבל למען האמת, כשזה נוגע למאי - כל יום בשבילי הוא זיכרון ממנה שלא אשכח לעולם. גדלנו יחד כל החיים בגלל הקרבה העמוקה בין המשפחות. כשקמתי באותה שבת והבנתי שהיא הייתה בנובה, הלב קיווה - כי ילדה כמותה היא האחרונה שמגיע לה דבר כזה נורא. ברגע שהודיעו לי שהיא נרצחה, לא הצלחתי לקום מהרצפה.
"יומיים לפני ה-7.10 עוד היינו יחד ביום ההולדת של אחיה ופשוט לא זזנו אחד מהשנייה - אני מברך על זה שהייתה לי חוויה אחרונה איתה שתיזכר לכל החיים. החיוך שלה היה הדבר הכי ממכר שהכרתי, הייתה לה נתינה אינסופית ורציתי להיות טוב כמותה. אחת ויחידה - מאי נעים לנצח".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו