מיכל אנסקי: ״הקיום שלי הוא גם ההמשך שלה״

בערב יום הזיכרון לשואה ולגבורה, אשת הקולינריה שיתפה את עוקביה בסיפורה הכואב של שרה דוידוביץ' ז"ל, שנרצחה במחנה ההשמדה. בפוסט חשוף היא כתבה על הזיכרון שמסרב להימחק ועל תחושת התקומה: "אני עומדת כאן בארץ אחרת, עם חיים ועם קול"

מיכל אנסקי. צילום: אינסטגרם

אשת הקולינריה מיכל אנסקי שיתפה הערב (שני), עם כניסת יום הזיכרון לשואה ולגבורה, מסר אישי ומרגש בחשבון האינסטגרם שלה. אנסקי העלתה תמונה שבה היא נראית מדליקה נר נשמה במסגרת פרויקט "שם ונר", המוקדש לזכרה של סבתא רבתא שלה, שרה דוידוביץ' ז"ל.

מיכל אנסקי: "אישה שלא זכיתי להכיר"

בטקסט המלווה את התמונה, גוללה אנסקי את הקשר המשפחתי שנקטע באכזריות. "אני מדליקה נר נשמה לעילוי נשמתה של הסבתא הגדולה שלי, שרה דוידוביץ', אמא של סבתא חנה", כתבה אנסקי.

היא הוסיפה כי מדובר ב"אישה שלא זכיתי להכיר, אבל אני ממשיכה לשאת אותה בתוכי".
דוידוביץ' ז"ל נרצחה במחנה ההשמדה אושוויץ, ומילותיה של אנסקי הדהדו את הניסיון הנאצי למחוק לא רק את החיים, אלא גם את הזיכרון: "שמה כמעט ונמחק מן העולם. אבל האור הזה, הקטן, העיקש, מסרב לשכוח".

מיכל אנסקי וסבתא חנה, צילום: פייסבוק

הניצחון האישי והלאומי

מעבר לזיכרון הפרטי, אנסקי בחרה להדגיש את המשמעות של חייה כאן, במדינת ישראל, כסגירת מעגל היסטורית. "אני עומדת כאן, בדור אחר, בארץ אחרת, עם חיים, עם קול, עם אדמה", כתבה המגישה, תוך שהיא מדגישה את הפער בין המציאות של סבתה לזו שלה כיום.

את דבריה סיימה אנסקי בתובנה עוצמתית על המשכיות הדורות והתקומה: "אני מבינה שהקיום שלי הוא גם ההמשך שלה".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר