"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

מיכל אנסקי: ״הקיום שלי הוא גם ההמשך שלה״

בערב יום הזיכרון לשואה ולגבורה, אשת הקולינריה שיתפה את עוקביה בסיפורה הכואב של שרה דוידוביץ' ז"ל, שנרצחה במחנה ההשמדה. בפוסט חשוף היא כתבה על הזיכרון שמסרב להימחק ועל תחושת התקומה: "אני עומדת כאן בארץ אחרת, עם חיים ועם קול"

,עודכן
0השמעה
מיכל אנסקי. צילום: אינסטגרם

אשת הקולינריהמיכל אנסקישיתפה הערב (שני), עם כניסתיום הזיכרון לשואה ולגבורה, מסר אישי ומרגש בחשבון האינסטגרם שלה. אנסקי העלתה תמונה שבה היא נראית מדליקה נר נשמה במסגרת פרויקט "שם ונר", המוקדש לזכרה של סבתא רבתא שלה, שרה דוידוביץ' ז"ל.

מיכל אנסקי: "אישה שלא זכיתי להכיר"

בטקסט המלווה את התמונה, גוללה אנסקי את הקשר המשפחתי שנקטע באכזריות. "אני מדליקה נר נשמה לעילוי נשמתה של הסבתא הגדולה שלי, שרה דוידוביץ', אמא של סבתא חנה", כתבה אנסקי.

היא הוסיפה כי מדובר ב"אישה שלא זכיתי להכיר, אבל אני ממשיכה לשאת אותה בתוכי".
דוידוביץ' ז"ל נרצחה במחנה ההשמדה אושוויץ, ומילותיה של אנסקי הדהדו את הניסיון הנאצי למחוק לא רק את החיים, אלא גם את הזיכרון: "שמה כמעט ונמחק מן העולם. אבל האור הזה, הקטן, העיקש, מסרב לשכוח".

מיכל אנסקי וסבתא חנה,צילום: פייסבוק

הניצחון האישי והלאומי

מעבר לזיכרון הפרטי, אנסקי בחרה להדגיש את המשמעות של חייה כאן, במדינת ישראל, כסגירת מעגל היסטורית. "אני עומדת כאן, בדור אחר, בארץ אחרת, עם חיים, עם קול, עם אדמה", כתבה המגישה, תוך שהיא מדגישה את הפער בין המציאות של סבתה לזו שלה כיום.

את דבריה סיימה אנסקי בתובנה עוצמתית על המשכיות הדורות והתקומה: "אני מבינה שהקיום שלי הוא גם ההמשך שלה".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר