שורד השבי סייע לפועלים ממוצא ערבי: "חייבים להשאיר מקום לאנושיות"

בעוד המדינה בוערת והמתח הביטחוני בשיאו, רום ברסלבסקי, ששרד את תופת השבי בעזה, בחר היום (חמישי) להזכיר לעוקביו באינסטגרם שיעור בסיסי באנושיות דווקא מול מי שנתפסים בעיני רבים כאויב.

זה התחיל, כך שיתף בסטורי, כעוד בוקר שגרתי של רעשי בנייה ומפוחים מתחת למרפסת ביתו. בסטורי שהעלה לאינסטגרם שלו, תיאר ברסלבסקי כיצד הבחין בשעה תשע בבוקר בעובדי עירייה המנקים את הגינה הסמוכה. כשירד למכולת כעבור שלוש שעות, גילה שהם עדיין שם: "העובדים עדיין עובדים. ערבים, מבוגרים בערך בגיל 50. משהו באינסטינקט שלי היה קצת לרחם על זה שאדם מבוגר עובד כל כך קשה ביום הזה", המשיך וסיפר.

במקום להתעלם, ברסלבסקי רכש עבורם שלוש פחיות קולה וחפיסת סיגריות וסיפר איך המפגש האישי הפך במהרה לרגע של הלם תרבותי עבורם כשפנה אליהם בערבית פלסטינית רהוטה: "הם היו בהלם ופשוט לא הבינו למה אני קניתי להם פחית שתייה ואיך זה שאני מדבר ככה ערבית יפה. המבטים שלהם שאני עם כיפה על הראש, לא שונא אותם ולהפך רוצה לעזור ולעשות להם טיפה טוב על היום היה שוק טוטאלי. הם לא הבינו מה אני רוצה מהם".

ברסלבסקי לא חסך במילים ישירות לגבי המורכבות הרגשית שלו: "אני רוצה לשאול את כולם שאלה - למה לתת עזרה לאחר הפך למשהו חריג ויוצא דופן? למה שערבי מבוגר יהיה בהלם שבחור יהודי צעיר דואג לו? האם אנחנו חברה עם עד כדי כך שנאה בין ערבים ליהודים? אני נחטפתי על ידי ערבים. להגיד לכם שאני חולה עליהם - לא, אבל אנחנו חייבים להשאיר מקום לאנושיות בין כל הכאוס הזה שאנו חיים בו".

הוא הבהיר כי לא חשף בפניהם את זהותו: "לא סיפרתי להם מי אני - לא הצטלמתי איתם ולא העקתי עליהם - נתתי להם את הפחית איחלתי לשלום והלכתי". את דבריו חתם במסר חד לשני הצדדים: "מאחל ליהודים להתחיל להיות אנושיים כלפי יהודים קודם. ולערבים - לא לראות את היהודים כאויב שלהם".