ריקוד המכונה: המחווה של העם האיראני לדונלד טראמפ

יש משהו כמעט סוריאליסטי בעובדה שבזמן שהמזרח התיכון בוער תחת אש המתקפה המשולבת של ארצות הברית וישראל, השפה המשותפת החדשה של מתנגדי המשטר באיראן היא דווקא ריקוד של נשיא אמריקני. ה"טראמפ דאנס", אותן תנועות ידיים קצובות וענטוזים לצלילי YMCA, הפך בימים האחרונים למפגן של התרסה וחגיגה פוליטית בלב טהרן ובקרב הקהילות האיראניות בגולה. מה שהתחיל כגימיק בעצרות בחירות, נצבע כעת בצבעי המלחמה והשינוי הדרמטי במאזן הכוחות האזורי.

אין פזמון - תרקדו כמו טראמפ

הסיפור של הריקוד התחיל רשמית ב-12 באוקטובר 2020 בעצרת בפלורידה. טראמפ, שזה עתה החלים מקורונה וחזר למסלול הקמפיין בשיא המרץ, נשאר על הבמה דקות ארוכות לאחר נאומו והחל לבצע את תנועות האגרופים הקצובות לצד נענוע הברכיים המוכר. הבחירה בלהיט של ה- Village People - המנון דיסקו אייקוני שהפך עם השנים למזוהה עם הקהילה הגאה, נהייתה לסימן ההיכר שלו בשל האנרגיה שהשרה על הקהל וסימלה עבור תומכיו חיוניות וניצחון על כל הסיכויים. הטרנד צבר תאוצה אדירה גם בשנת 2024 כשחלחל לעולם הספורט האמריקאי ואומץ על ידי שחקני NFL ולוחמי UFC כחגיגת ניצחון ויראלית.

I am an Iranian and this is the best day of my life.🇮🇷
The dictator, the killer, Ali Khamenei is dead.pic.twitter.com/FY3KarYRIb

— ثنا ابراهیمی | Sana Ebrahimi (@__Injaneb96)February 28, 2026

בימים אלה, בעקבות אישור מותו של המנהיג העליון עלי חמינאי, הריקוד הזה חווה קאמבק פוליטי חסר תקדים. הרשתות החברתיות הוצפו בגל של סרטונים שבהם נראים איראנים מכל קצות הקשת, בתוך איראן ומחוצה לה, כשהם חוגגים את קץ שלטונו של הרודן האכזר המזוהה עם עשורים של דיכוי.

@tina.tahmasebi

הטרנד המתקמבק הפך לוויראלי באינסטגרם, בטיקטוק וב-X, כשחלק מהסרטונים זוכים למאות אלפי צפיות. עבור הגולשים האיראנים, במיוחד בקהילות הגולה בלונדון ובלוס אנג'לס, האימוץ של "המחוות הטראמפיות" הוא הצהרה פוליטית של הכרת תודה לנשיא האמריקאי ואקט של לעג למשטר שדיכא אותם. הטרנד הזה לא פסח גם על ישראל. היום (רביעי), על רקע ההתפתחויות הביטחוניות, העלו פעיל ההסברה יוסף חדאד ובת זוגו אמילי שריידר גרסה משלהם לריקוד הניצחון.

Iranians doing the Trump dance to celebrate Khamenei’s death.pic.twitter.com/hq9kfWjpwq

— D. Scott @eclipsethis2003 (@eclipsethis2003)March 4, 2026

מבחינה תרבותית, מדובר בסיטואציה טעונה ומורכבת. שיר שהחל את דרכו במועדוני אנדרגראונד בניו יורק של שנות השבעים, עבר דרך המיינסטרים השמרני של הימין האמריקאי והגיע עד ללב המהפכה באיראן. בעיצומה של לחימה קשה וגורלית, הריקוד הזה הפך לכלי של לוחמה פסיכולוגית וביטוי של תקווה עבור אלו שחשים שהסיוט של שלטון האייתוללות הגיע לסיומו. זהו אולי לא הריקוד הכי אלגנטי שנוצר, אך בקונטקסט של מרץ 2026 הוא הפך לסמל של מזרח תיכון שמשנה את פניו ומחפש פסקול חדש ליום שאחרי הדיקטטורה.