רגע אחרי יום האישה: הסרט של פיקסאר שעשו אותו רק נשים

מחר יעלה בבתי הקולנוע סרט האנימציה החדש מבית פיקסאר, "אדומה אש", שהוא הפרויקט הקולנועי הגדול הראשון של האולפנים שמובילות אותו רק נשים.

במרכז הסרט דמותה של מיי לי, נערה קנדית צעירה ממוצא סיני שמגיעה לגיל ההתבגרות. בעודה משתדלת להישמע לאמה ולכבד את המסורת ואת החינוך שקיבלה בבית, היא מתמודדת עם תסמיני גיל ההתבגרות, כמו כל בני הנוער. אלא שעבורה פרץ ההורמונים מתבטא בחיבור למקורות הסיניים, וכאשר היא מתרגשת או נלחצת יתר על המידה - היא הופכת לפתע לדובת פנדה אדומה גדולה. זה חושף בפניה סוד של כל נשות המשפחה שבאו לפניה.

עלילת הסרט מתרחשת בתחילת שנות האלפיים ומלווה בפסקול של מוזיקת פופ ברוח התקופה, כולל להקת בנים שאותה מעריצות מיי וחברותיה. בפסקול יש גם שלושה שירים מקוריים של בילי אייליש ושל שותפה ליצירה, אחיה פיניאס.

את הסרט ביימה וכתבה האנימטורית דומי שי על פי ילדותה בטורונטו כבת למהגרים מסין. שי גדלה על סרטי האנימציה של דיסני וברבות השנים הצטרפה לאולפני פיקסאר. בין השאר, עבדה על סרטים מצליחים כמו "הקול בראש", "צעצוע של סיפור 4" ו"נשמה". ב־2018 יצא סרטה הקצר "באו" (כשמו של הכיסן הסיני המאודה), שהוקרן בקולנוע לפני "משפחת סופר־על 2". היא זכתה עליו בפרס האוסקר לסרט האנימציה הקצר הטוב ביותר לפני שלוש שנים.

במקביל החלה שי לפתח את "אדומה אש". זוהי הפעם הראשונה ב־36 שנות קיומם של אולפני של פיקסאר שבה אישה מביימת סרט באורך מלא לבדה. כמו כן, נשים ממלאות בסרט זה את תפקידי הכתיבה, ההפקה והתפקידים הראשיים בדיבוב.

בהקרנת הבכורה של הסרט בלוס אנג'לס אמרה שי כי "זה סרט מלא קסם על נערה שעוברת את גיל ההתבגרות. זה משהו אוניברסלי כי כולנו היינו שם. הרגשתי שאין מספיק סיפורים שמיועדים לבנות ושיאפשרו להן להזדהות עם דמויות אמיתיות, קצת חנוניות ומגושמות שמחפשות את קולן. כשאני הייתי בגיל הזה, הכל היה סביב נסיכות או שחקניות צעירות שגילמו נערות סקסיות - ולא הבנתי מה רוצים ממני. לכן היה חשוב לי שהדמויות יהיו אותנטיות, ולייצר את הנוסטלגיה לתרבות ולמוזיקה של תחילת שנות האלפיים, שבהן גדלתי".

לדברי שי, "עדיין אין מספיק ייצוג אסיאתי על המסך. גם כיום, בכל פעם שיש סרט הוליוודי של אולפנים גדולים עם דמויות אסיאתיות - זה נחשב יוצא דופן. לכן ריגש אותי הרעיון שבסרט יצפה קהל שלא יודע איך נראה בית סיני מבפנים. היה לי חשוב מההתחלה שכל השותפים שלי ליצירה יבינו את המשמעות של זה עבורי".