זאת אחת מיוצרות הקולנוע המוכשרות בעולם כיום

לא יהיה זה מוגזם לקבוע כי הבמאית הצרפתייה סלין סיאמה היא אחת מיוצרות הקולנוע המוכשרות והמרתקות בעולם כיום. סרטה הקודם, "דיוקן של נערה עולה באש", היה אחד מהסרטים האירופיים היפים והמצליחים של השנים האחרונות, ולמרבה השמחה, אף שהוא מאוד־מאוד שונה ממנו, גם סרטה החדש, "אמא קטנה", שעולה לאקרנים בישראל היום (חמישי), פשוט נפלא.

זהו סרט קטנטן, יפהפה וקצרצר (72 דקות בלבד), שבמרכזו ילדה חמודה בשם נלי, שמתמודדת עם המוות של סבתה. בשעה שהוריה מפנים ומנקים את הבית הכפרי של הסבתא, אמה של נלי נעלמת לפתע מבלי להיפרד. במקביל, נלי פוגשת ביער הסמוך ילדה ידידותית בת גילה, והשתיים הופכות לחברות. האם ייתכן שיש קשר בין היעלמות האם להופעתה המסתורית והלא מוסברת של הילדה החדשה?

"מאוד אהבתי את הפשטות של הרעיון", מספרת סיאמה בת ה־43 בראיון שמתקיים בזום. "הייתי תקועה באמצע הכתיבה של 'דיוקן של נערה' ולא הצלחתי לסיים את התסריט, וכשהרעיון הזה צץ בראשי החלטתי שזה יהיה הפרויקט הבא שלי. ואז המגיפה קרתה, וכל הנושאים שהסרט עוסק בהם - כמו פרידה, מוות והתמודדות עם אובדן - הפכו פתאום לרלוונטיים יותר מתמיד".

אף שהסרט נוגע בנושאים מאוד כבדים ורציניים, אני מבין שמבחינתך מדובר בסרט שמיועד גם לילדים.

"בהחלט. עשינו את הסרט כדי לעזור לילדים להתמודד עם הנושאים האלה, וכדי להראות עד כמה הדור המבוגר חשוב בחיים ובחינוך שלנו. המטרה היתה לעשות סרט דמוקרטי שמיועד לכל אחד. אנחנו צריכים להביא את הילדים לקולנוע, וזו גם אחת הסיבות שהסרט קצר כל כך".

יש הבדל בין התגובות שאת מקבלת מצופים צעירים למבוגרים יותר?

"המבוגרים מתמקדים במערכת היחסים בין הילדה לאם. הילדים מתמקדים במערכת היחסים בין הילדה לסבתא. הם מאוד נקשרים לסבתא, ובצדק. על זה בעצם הסרט! היה ילד שאמר לי שאם הוא היה רואה את הסרט לפני שסבתא שלו נפטרה, זה היה עוזר לו מאוד. אני חושבת שהסרט פוגש את הצופים במקומות שונים, אבל הוא נותן לצופים הצעירים את אותו הכבוד שהוא נותן לצופים המבוגרים".

היו סרטי ילדים ששימשו לך השראה?

"ההשראה הכי גדולה הם הסרטים של הייאו מיאזאקי. הוא עושה סרטים בשביל כולם. אף אחד לא אומר על הסרטים שלו שהם 'מיועדים לילדים'. זהו האלמנט הדמוקרטי שדיברתי עליו קודם. כילדת אייטיז גדלתי על הסרטים של ספילברג כבמאי וכמפיק. נכון שאלה תמיד היו סרטים עם מסרים מאוד קפיטליסטיים, אבל לפחות היתה לנו הזדמנות לראות ילדים כמונו על המסך. גם 'שכחו אותי בבית' הותיר עלי חותם".

הסרט הקודם שלך הצליח מאוד. לא חששת להשתמש בקרדיט שצברת כדי להפיק סרט ילדים כל כך קטן ומינורי?

"לא, ההצלחה של הסרט הקודם נתנה לי ביטחון. אני אוהבת סרטים קצרים, האימפקט שלהם חזק יותר. רציתי לעשות סרט קטן שאפשר להכניס לכיס. כבר עשיתי סרטים של שעתיים, שקיבלו פרסים בפסטיבלים. שמישהו אחר ייהנה הפעם".