בתפקיד הרוצח האכזר: ג'רארד באטלר

כוכב האקשן ג'רארד באטלר לא מקבל יותר מדי הזדמנויות לגלם את "הרע". אבל בסרטו החדש "מטרה מאחורי הסורגים", שעולה מחרתיים בקולנוע, הוא עושה בדיוק את זה, ואפשר לראות שהוא נהנה מכל שנייה.

"בסרט הזה אני מגלם רוצח ברוטאלי", הוא אומר בחיוך רחב. "זה מה שאהבתי בדמות. אי אפשר לדעת מאיפה הוא מגיע או לאן הוא הולך. הוא כל הזמן מסתכל, מנתח וחושב על המהלך הבא שלו. הוא כל הזמן רוקם מזימות".

עשית עבודת הכנה מיוחדת לתפקיד?

"כן. התיידדתי עם כמה רוצחים שכירים והתלוויתי אליהם למשימות. סתם כדי לראות איך זה מרגיש וכדי לטעום את טעם הדם. זה ללא ספק עזר לי... סתם, לא באמת! קראתי הרבה על סוציופתים ועל פסיכופתים, ובניתי לדמות סיפור רקע. ניסיתי להיכנס לו לראש. להיות ספציפי. כשאני מגיע למקום שבו אני יכול לשחק עם הדמות, אני מתחיל ליהנות".

למי ששכח: באטלר בן ה־51 הפך לכוכב־על כאשר כיכב באפוס האלים ההיסטורי "300" (הוא מספר שאנשים עדיין ניגשים אליו ומבקשים שיצעק "!This is Sparta", אבל זה קורה פחות מבעבר). ב־15 השנים שחלפו מאז הוא עבד ללא הפסקה ושלח את ידו לשלל ז'אנרים. עם זאת, הלחם והחמאה שלו היו ונותרו סרטי פעולה כמו "רוקנרולה", טרילוגיית "המטרה: הבית הלבן" ו"מאורת הגנבים".

ב"מטרה מאחורי הסורגים", שאותו כתב וביים ג'ו קרנהאן ("צוות לעניין", "שטח פראי"), באטלר מגלם את וידיק, מתנקש מתוחכם שנשכר לחסל נוכל ערמומי (פרנק גרילו) שגנב כסף רב ממעסיקיו. הבעיה? תוך כדי מנוסה, הנוכל המבוהל מרביץ לשוטרת (אלכסיס לאודר) ונעצר - במחשבה שהוא יהיה בטוח יותר מאחורי הסורגים. מובן שזה לא מרתיע את וידיק, שמחליט להיעצר גם הוא.

"בהחלט יש כאן אלמנטים של מערבון", אומר באטלר. "הדמות של אלכסיס יושבת על המשבצת של השריף, ופרנק ואני, אנחנו הכנופייה של הרעים שנכנסת לעיירה. הדמות שלה צריכה להחזיק מעמד ולהגן על העצור שלה ועל תחנת המשטרה שלה, אף שהיא בכלל לא יודעת אם היא מגינה על האדם הנכון".

איך ניגשים לגלם דמות מורכבת כמו וידיק? במשך זמן רב לא ממש ברור מה המניעים שלו, ולצופים לא ברור אם הם אמורים לאהוב אותו או לא.

"מעניין שאתה שואל את זה. זה באמת משהו שכל הזמן השתנה תוך כדי הצילומים. היה חשוב לג'ו שיהיו יותר רגעים אמפתיים ביני לבין הדמות של אלכסיס. כי אני לא סתם רוצח. יש לי קוד, שאני בדרך כלל נאמן לו. אין ספק שהדמות של אלכסיס טובה ואמיצה במידה בלתי רגילה, אז אני לא בהכרח רוצה להרוג אותה, אבל אם היא תעמוד לי בדרך ותפריע לי להשלים את המשימה שלי, לא תהיה לי ברירה אלא להזיז אותה. זה מה שכל כך אהבתי בתסריט. פרנק, אלכסיס ואני פשוט מנסים לעבוד אחד על השני במשך כל הסרט, ואתה יודע שבמוקדם או במאוחר הכל יתפוצץ. וזה באמת מה שקורה".

בשנים האחרונות אתה בעיקר עושה סרטי פעולה, אבל אחד הסרטים האהובים ביותר בפילמוגרפיה שלך הוא דווקא הקומדיה הרומנטית "נ.ב. אני אוהב אותך". יש סיכוי שנראה אותך חוזר לז'אנר הזה?

"אני כל הזמן עושה סרטים מסוגים שונים. סיימתי עכשיו לצלם מותחן קטן שהיה מאולתר כולו. כולם קראו את התסריט חוץ ממני. לפני כמה שנים עשיתי סרט בשם 'The Vanishing', שבו גילמתי שומר מגדלור. אז אני עושה כל מיני. אבל קומדיות רומנטיות די יצאו מהאופנה לדעתי. נראה שהפסיקו לעשות סרטים מהסוג הזה, וחבל. מאוד נהניתי לעשות את 'נ.ב. אני אוהב אותך', וכיף לגלות שעדיין זוכרים אותו".