מחר יעלה בבתי הקולנוע הסרט "שכונה על הגובה", שמבוסס על מחזמר מברודוויי, "In the Heights", שהיה הפריצה הגדולה של היוצר לין־מנואל מירנדה לפני "המילטון".
המחזמר "In the Heights" עלה בברודוויי בתחילת 2008 והוצג קרוב ל־1,200 פעמים. הוא זכה לשבחים אדירים וגרף ארבעה פרסי טוני, ובהם פרס המחזמר הטוב ביותר, וכן פרס גראמי על הפסקול. המחזמר נכתב על ידי מירנדה כשעוד למד באוניברסיטה לאמנויות בקונטיקט. העלילה מגוללת את סיפורם של בני מהגרים היספאנים בשכונת וושינגטון הייטס בניו יורק ואת חלומותיהם להצליח.
מירנדה כתב והלחין את המחזמר וגם גילם בו את התפקיד הראשי. בעיבוד הקולנועי הוא משמש מפיק ומופיע בתפקיד קטן. בתפקיד הראשי משחק אנתוני ראמוס, שהיה אחת התגליות הגדולות ב"המילטון", המחזמר השני של מירנדה שהוא אחד מסיפורי ההצלחה הגדולים אי פעם בברודוויי.
ראמוס, ששיחק בסרט "כוכב נולד" ובימים אלה משחק בעונה החדשה של "בטיפול", מגלם בסרט את אוסנאבי דה לה וגה, בעל מכולת שכונתית דומיניקני שחולם לשוב למולדת משפחתו ולהקים מחדש את הדוכן של אביו על החוף. במקביל הוא מתאהב בנערה בשם ונסה (מליסה ברארה, "וידה") שחולמת להיות מעצבת אופנה. ניצני אהבה מלבלבים גם בין חברי ילדותו נינה (הזמרת הדומיניקנית לסלי גרייס), סטודנטית שמתקשה לעמוד בציפיות של אביה קווין (ג'ימי סמיתס, "פרקליטי אל.איי"), ובני (קורי הוקינס, "היישר מקומפטון"), שעובד בעסק להסעות פרטיות של קווין.
את הסרט ביים ג'ון מ. צ'ו, במאי הקומדיה הרומנטית המצליחה "עשיר בהפתעה" מ־2018, והוא זכה לביקורות חמות אף כי בקופות הוא פחות הרשים עד כה. בארה"ב הופץ הסרט גם בשירות הסטרימינג HBO מקס במקביל לבתי הקולנוע, וייתכן שזה פגע בהכנסות שלו בקופות.
עם עליית הסרט נשמעו קולות ביקורת על כך שבסרט, שחוגג את הקהילה ההיספאנית, אין ייצוג מספק לאפרו־אמריקנים ולבעלי עור שחום מייצוגים אתניים אחרים. בתגובה לכך כתב מירנדה בטוויטר: "התחלתי לכתוב את המחזמר כי לא הרגשתי שרואים אותי. לאורך כל 20 השנים מאז, כל שרציתי הוא שיראו את כולנו. אני צופה בדיון סביב הקהילה האפרו־לטינית בסרט, שומע את הכאב סביב התחושה של אפליה על פי גוון עור. עדיין יש מי שמרגישים שלא רואים אותם. יכול להיות שבניסיון לצייר פסיפס של קהילה לא עשינו מספיק, ואני באמת מתנצל. אני לומד מהתגובות ומודה לכם על שהצפתם אותן".
במהלך קידום "שכונה על הגובה" הסביר מירנדה כי הסרט הוא "מכתב אהבה לשכונה הנהדרת שבה גדלתי. היא התחנה הראשונה לשלל סיפוריי מהחוויה האמריקנית. האוכלוסייה בה היתה מאז ומתמיד של מהגרים, כרגע הם לטינים אבל לפניהם היו אירים, איטלקים ויהודים. בתור בן למהגרים, דור ראשון שגדל בארה"ב, יש מחשבה מה היה קורה לולא הורינו היו מהגרים ומהו המושג 'בית' עבורנו. בסרט כל דמות עונה בצורה שונה על השאלות הללו, וזה נותן מספיק סיבות לשיר ולחגוג".
מירנדה הוסיף כי הוא מאמין שהסרט הזה הוא אידיאלי להחזיר את הקהל לאולמות הקולנוע. "אני אישית צמא לחוויה של הנאה מסרט טוב על המסך הגדול, ובזה אני מרגיש שהצלחנו", אמר.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו