5 סרטי בחירות שאתם חייבים לראות היום

הפתקים הודפסו, הקלפיות נפתחו והבחירות לכנסת ה-26 יצאו לדרך • ליקטנו עבורכם סרטים שעוסקים בכל הצדדים המורכבים של הפוליטיקה עם הרבה תככים, מזימות, הומור - וקווי דמיון לישראל

ריס ווית'רספון , יח"צ
ריס ווית'רספון | צילום: יח"צ

הבוקר (שלישי) נפתחו הקלפיות ומיליוני אזרחים יממשו את זכותם הדמוקרטית. לרגל המאורע החגיגי, ליקטנו חמישה סרטים שעוסקים בבחירות וכוללים, כמו כל מערכת פוליטית שמכבדת את עצמה, הרבה תככים, מזימות, מרפקים והומור.

בחירות או לא להיות (1999)

הסרט הכי טוב אי פעם על הנושא | צילום: יח"צ

הפתעות, בגידות, יצרים, תככים, זיופים - סרטו של אלכסנדר פיין ("דרכים צדדיות", "נשארים לחג") מציע מערכת בחירות שיש בה את הכל. אז מה אם מערכת הבחירות הזאת מתקיימת בכלל בבית ספר תיכון באומהה, נברסקה?

ריס ווית'רספון, באחת מהופעותיה הטובות ביותר, מגלמת תיכוניסטית שאפתנית, אובססיבית ומעצבנת בשם טרייסי פליק שמתמודדת לנשיאות מועצת התלמידים. מתיו ברודריק ("שמתי ברז למורה") מגלם את המורה המריר וחלש האופי שמנסה למנוע ממנה לזכות. הענינינים מסתבכים עוד יותר עם כניסתם למירוץ של שחקן פוטבול נערץ (כריס קליין, "אמריקן פאי") ואחותו הלסבית האנרכיסטית (ג'סיקה קמפבל). סאטירה חדה וחותכת שלא איבדה מאום מהרלוונטיות שלה או מהיכולת שלה לזעזע. ככל הנראה הסרט הטוב ביותר שנעשה אי פעם על הנושא.

לכשכש בכלב (1997)

משבר שנועד לשב בחירות? נשמע מוכר | צילום: יח"צ

פרשת מין שערורייתית, שעולה לכותרות ימים ספורים לפני הבחירות בארצות הבית, מאיימת על סיכוייו של הנשיא להיבחר מחדש. הפתרון? להשתלט על סדר היום התקשורתי ולייצר בזריזות משבר עולמי שיסיח את דעתם של הבוחרים מהסקנדל.

רוברט דה נירו מככב בתור יועץ התקשורת שמוזעק לבית הלבן כדי לחולל נס. דסטין הופמן מופיע לצדו כמפיק הוליוודי ותיק שמסייע לו "להפיק" מלחמה בדיונית נגד טרוריסטים אלבניים שהצליחו לשים את ידם על נשק גרעיני.

סרטו של הבמאי בארי לווינסון ("איש הגשם") אמנם לא זכה להצלחה רבה בזמן אמת. אך בזכותו הביטוי "לכשכש בכלב" הפך לשגור, ואין ספק שעלילתו ההזויה והשערורייתית מתאימה כמו כפפה ליד למציאות התקשורתית עתירת המניפולציות והספינים שבה אנו חיים כיום.

הקרב על הוועד (1986)

הוא אמנם לא פופולרי ואהוב כמו "גבעת חלפון" או "שלאגר", אך גם לקומדיה הזאת של שלישיית הגשש החיוור - שיצאה לאקרנים שנים ספורות לאחר שהגששים לקחו חלק בקמפיין של המערך, ועיצבנו לא מעט מעריצים  - יש את הרגעים המוצלחים שלה.

שייקה מגלם את עצמון, יו"ר ועד בית של בניין בחולון. פולי מגלם את ד"ר שורש, רופא שיניים שמתגורר בסמוך ושמנהל מרפאה רועשת במיוחד. לאחר שעצמון מנסה להוציא צו פינוי לרופא השיניים, הדוקטור מצהיר שיתמודד מולו על ראשות הוועד. התפנית מגיעה לאחר שאחיינו של עצמון, המגולם בידי גברי, מתאהב בירדנה (תמי גינגולד), בתו של רופא השיניים.

הניסיון של הגששים לשוב לחיקו החם של הקונצנזוס באמצעות הסאטירה הפוליטית שחיבר עבורם אסי דיין לא עלה יפה. הקהל לא נהר לאולמות, והמבקרים לא היו נחמדים במיוחד. עם זאת, סרטו של הבמאי אבי כהן כן משמש ככמוסת זמן מרתקת ומשעשעת שתשיב אתכם לימים התמימים של אמצע שנות השמונים, רגע לפני פרוץ האינתיפאדה הראשונה. אפילו התוכן השיווקי יעורר בכם געגועים.

צבעי השלטון (1998)

לפעמים עדיף לא לפגוש את הגיבורים שלך | צילום: יח"צ

בהתבסס על הקמפיין הנשיאותי של ביל קלינטון, ג'ון טרבולטה מככב כאן בתור מושל דרומי כריזמטי וחובב נשים שחוצה את ארצות הברית לאורכה ולרוחבה בתקווה לזכות בפריימריז של המפלגה הדמוקרטית. אמה תומפסון מגלמת את רעייתו, ובילי בוב ת'ורנטון, מאורה טיירני וקאתי בייטס מופיעים בתור יועציו הקרובים. האירועים מובאים דרך עיניו של יועץ צעיר ואידיאליסט בשם הנרי (אדריאן לסטר), שמצטרף לקמפיין בתחילת הסרט, ושלומד בדרך הקשה שלפעמים עדיף לא לפגוש את הגיבורים שלך.

סרט מסע מהנה, מאיר עיניים ומצחיק ששואב את כוחו מהופעתו המבדרת של טרבולטה, מהתסריט האינטליגנטי והשנון של איליין מיי האגדית, ומהבימוי המיומן של מייק ניקולס האגדי לא פחות. גם מיי וגם בייטס היו מועמדות לאוסקר, והביקורות דווקא היו לא רעות. אבל למרות ש"צבעי השלטון" יצא לאקרנים בסמוך להתפוצצות פרשת מוניקה לוינסקי, הקהל לא נהר לאולמות כדי לצפות בסרט והוא קצת נשכח עם השנים. זמן מצוין להיזכר בו.    

משחקי שלטון (2011)

שווה, ולו בגלל סוללת השחקנים המרשימה | צילום: יח"צ

סרטו הרביעי של ג'ורג' קלוני כבמאי מבטיח הרבה, אך מקיים מעט. ממש כמו פוליטיקאי. עדיין שווה לצפות בו, בעיקר בזכות סוללת כוכבי המשנה המפוארת שלו, שכוללת שחקני-על כמו פיליפ סימור הופמן, פול ג'יאמטי ומריסה טומיי.

כמו ב"צבעי השלטון", גם כאן יש לנו עסק עם בחור צעיר ואידיאליסט שמתפכח. במקרה דנן מדובר בסטיבן (ריאן גוסלינג), יועץ תקשורת מבריק שעובד בשירותו של מייק מוריס (קלוני), מנהיג בסגנון אובמה שמתמודד בפריימריז הנשיאותיים. עד מהרה הוא מוצא את עצמו במרכזה של פרשה סבוכה ועתירת הדלפות ובגידות שבכוחה לחסל את סיכוייו של מוריס להיבחר.

 

בו ווילימון ("בית הקלפים") כתב את המחזה שעליו מבוסס הסרט, ויש כאן לא מעט תפניות מהמורות והפתעות. עם זאת, קשה שלא לחוש אכזבה מכך שהשורה התחתונה של הסרט אינה מחדשת דבר. לפחות קלוני והחבר'ה שלו דואגים לכך שהדרך לשם קולחת וגדושה בשחקנים מעולים.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר