עד היום, בכל פעם שסשה ברון כהן הוציא קומדיה סאטירית פרועה שבה הוא הופיע בתפקיד הראשי ("עלי ג'י: הסרט" "בוראט", "ברונו", "הדיקטטור", "גרימסבי"), הוא תמיד הקפיד להתראיין בתור הדמות שעמדה במרכז הסרט.
אבל עם יציאת סרטו החדש, "עלי ג'י: אני מי?", שמחזיר את הדמות הדבילית והמבריקה שהביאה לו את פרסומו בסוף שנות התשעים, כהן בן ה-55 חורג ממנהגו ומתראיין לראשונה (גם) בתור עצמו.
"אני מרגיש שיש לי כל כך הרבה מה לומר הפעם", הוא מסביר ל"ישראל היום" מדוע החליט לוותר על התחפושת בסבב הראיונות הנוכחי. "אני מגלם שלוש דמויות בסרט. זו הפעם הראשונה שאני מנסה את כוחי בבימוי. חשבתי שיהיה קשה להסביר את כל הניואנסים של הסרט בתור הדמות".
"עלי ג'י: אני מי?" - שיוקרן בבתי הקולנוע בסוף השבוע הקרוב (ושיעלה באמזון פריים כבר בסוף השבוע הבא) - באמת דורש לא מעט הסברים, ובמהלך מסיבת העיתונאים המקוונת איתו, כהן נדרש לעניין במרץ רב ובגאווה לא מבוטלת.
זהו ככל הנראה סרטו השאפתני ביותר, המורכב ביותר והמופרע ביותר של הקומיקאי היהודי-בריטי פורץ הדרך, והוא מגיע אלינו בתקופה שבה סוג ההומור שמזוהה איתו אינו פופולרי כפי שהיה בעבר. הדמות של עלי ג'י, למשל, כבר הספיקה להיות מואשמת בניכוס תרבותי, בגזענות ובקידום דעות קדומות, וברשת נשמעו לא מעט קריאות לביטולו.
בראיון שהעניק ל"הוליווד ריפורטר", רמז כהן שחלק מהסנטימנט השלילי שמופנה כלפיו בשלוש השנים האחרונות נעוץ במוצאו היהודי ובתמיכתו בישראל. בשיחה המקוונת שבה אני לוקח חלק, הוא נמנע מכך.
אך כהן בהחלט מודע לתחושות שסובבות אותו ואת הדמויות שלו, ובסרט החדש הוא אף מתייחס לביקורת שמופנית כלפיו באופן ישיר. לראיה, במרכז העלילה ניצב פרופסור פרוגרסיבי מגוחך שמוביל בלהט קמפיין שמטרתו לקנסל את עלי. כמובן שכהן מגלם גם את הפרופסור.
"עיתוי מושלם"
"העולם השתנה, אבל עלי נשאר אותו הדבר", אומר כהן. "זו הסיבה שהוא מצחיק. אתה מזהה את השינויים שחלו בעולם דרך הדמות. הוא עדיין הבחור האנגלי הלבן והטיפש שמנכס את התרבות השחורה. הוא דינוזאור מעידן אחר. אהבתי את הרעיון של להפיל אותו אל תוך העולם של היום, ולאלץ אותו להתמודד עם פוליטיקת הזהויות ועם העובדה שמנסים לבטל אותו. ברור שהדמות הזאת הייתה צריכה להישאר בתחילת שנות האלפיים. אבל דווקא בגלל זה הרגשתי שזה עיתוי מושלם להחזיר אותה".
"עלי ג'י: אני מי?" שולח את עלי ואת אהובתו, ג'ולי, לאמריקה כדי להשיק סדרה חדשה ב-HBO. אלא שהדברים לא ממש הולכים כמתוכנן, והעובדה שג'ולי נמצאת בהריון מתקדם מאלצת את עלי למצוא פתרונות מאולתרים שיאפשרו לו לשוב למרקע בהקדם האפשרי.
בין לבין, הוא נרדף בידי הפרופסור הפרוגרסיבי, שתוקף אותו משמאל, ובידי איש מוסד לשעבר (גם הוא בגילומו של כהן), שתוקף אותו מימין, תוך כדי מלמול קללות וחצאי משפטים בעברית, כמיטב המסורת.
העניינים מגיעים לשיאם בסיקוונס ארוך ומטורף לחלוטין שצפוי להותיר אתכם בפה פעור. כנהוג אצל כהן, מלבדו ומלבד השחקנית מורגנה רובינסון, שמגלמת את ג'ולי, כל מי שמופיע על המסך הוא אדם אמיתי שנקלע לסיטואציה, ולא שחקן.
"רציתי ליצור סרט מהפכני"
"הסרט הזה היה מאוד מסובך לעשייה", מחייך כהן. "רציתי לדחוף את עצמי רחוק יותר ממה שדחפתי את עצמי בעבר. רציתי ליצור סרט מהפכני. בעצם עשינו מותחן אקשן בהשתתפותם של אנשים אמיתיים, ועוד לא היה דבר כזה. בנוסף, זו הפעם הראשונה שאני מגלם שלוש דמויות, ובתור הבמאי, גם הייתי צריך להיות בשליטה על כל שוט ושוט. היו לנו אנשים מדהימים שעבדו איתנו ושעזרו לנו להוציא את זה לפועל. עבד איתנו מישהו זוכה אוסקרים שעבד על 'טיטאניק' ועל סרטים של סקורסזה. הוא אמר שזה הסיקוונס הכי קשה שהוא צילם בחייו.
"זו בעצם סצינה אחת רצופה שנמשכת שמונה שעות בסך הכל, והיא נפרשת על-פני שמונים ק"מ. תוך כדי יש פיצוצים, יש יריות, יש אישה שיולדת. היו לנו ארבעים מצלמות, ו-400 רגעים בתוך הסיקוונס שהיינו צריכים ללכוד בצורה מושלמת. אם אחד מהרגעים האלה לא היה עובד בצורה מושלמת, אז המשתתפים היו מבינים מה קורה, והכל היה נחשף ונהרס.
"מצד אחד, זה היה נראה אידיוטי לחלוטין, לצלם ככה את הסרט, ומפעם לפעם שאלתי את עצמי למה אנחנו פשוט לא מצלמים את זה כמו שצילמנו את הסרטים של בוראט? אבל הרציפות הזאת הייתה הכרחית הפעם, כדי שנוכל לבצע את הניסוי החברתי שביקשנו לבצע באמצעות הסרט".
הניסוי החברתי שעליו מדבר כהן הוא "הניסוי של מילגרם", שמבקש לבחון את מידת ההיענות של משתתפי הניסוי לציית לסמכות שמורה להם לבצע פעולה שעלולה להיות מנוגדת לערכיהם או למצפונם. כהן מודה שגם הוא לא ציפה שהמשתתפים בסרט יסכימו ללכת כל כך רחוק עם הסיטואציה האבסורדית והמחרידה שהוא ושותפיו תיזמרו עבורם.
"לא האמנו", הוא אומר. "כשאתם תראו את הסרט, גם אתם תהיו המומים. זו בעצם הסיבה שעשיתי את הסרט מלכתחילה. כדי להראות שאנחנו נמצאים במקום מסוכן מאוד בתור חברה. כדי להראות את הפילוג ואת הקיטוב. קומץ מיליארדרים שולטים במידע שמופץ. דמוקרטיות שנסמכות על עובדות הופכות לאוטוקרטיות שנסמכות על שקרים.
"המטרה של סאטירה היא להאיר זרקור על נושאים שאולי לא דיברנו עליהם קודם לכן ולחשוף דעות קדומות. בגלל זה סיכנתי את חיי כדי לעשות את 'ברונו', למשל. כדי להילחם בהומופוביה. אבל עדיין היו אנשים שאמרו שאני הומופוב בעצמי".
"בסופו של דבר", ממשיך כהן, "אני נהנה לגרום לאנשים לצחוק. לכך אני מקדיש את עצמי. יש אנשים שאוהבים את מה שאני עושה. יש אנשים שחושבים שמה שאני עושה זה בעייתי. יש אנשים ששונאים את זה. אבל כל מה שאני רוצה זה לגרום לאנשים לצחוק. זה הופך את החיים ליפים יותר. זה מה שאני יכול להציע. זו המומחיות שלי. אבל אני מקווה שאני גם מצליח לעשות קצת טוב, תוך כדי שאני גורם לאנשים לצחוק באופן היסטרי".
"אני בדרך כלל עושה את הסרטים של עצמי, אבל יש כמה יוצאים מן הכלל. למשל, כשאחד הבמאים הגדולים בעולם מציע לי תפקיד"
לכהן אין יותר מדי זמן לנוח. מעלי ג'י הוא ימשיך היישר לווסט אנד של לונדון כדי לככב ב"The Popinjay Cavalier", המחזה המדובר של קוונטין טרנטינו שיקיים את בכורתו בסוף פברואר. החזרות, כך הוא מספר, כבר נמצאות בעיצומן.
"אני בדרך כלל עושה את הסרטים של עצמי", אומר כהן, "אבל יש כמה יוצאים מן הכלל. למשל, כשאחד הבמאים הגדולים בעולם מציע לי תפקיד. לכן עשיתי את 'סוויני טוד' עם טים ברטון, ואת 'הוגו' עם מרטין סקורסזה. לכן עבדתי עם אדם מקיי ועם ארון סורקין ואלפונסו קוארון. לכן אני גם הולך לעבוד עכשיו עם טרנטינו. למה? כי אני רוצה ללמוד מהאנשים האלה".
"קוונטין בא לבקר אותי במשרד שלי ונתן לי לקרוא את המחזה שלו", הוא ממשיך. "לתדהמתי הוא הציע לי את התפקיד הראשי. אז עכשיו אני מבלה עשר שעות בשבוע בללמוד איך להילחם עם חרבות. זה מאוד קיצוני לעבור מסרט שמתבסס כמעט כולו על אלתור, למחזה של טרנטינו, שכידוע מקפיד על כל מילה ומילה שנאמרת. אנחנו מדברים על לשתף פעולה כבר עשרים שנה. לעשות משהו שונה כל כך בגיל 55, ולעבוד עם מישהו כל כך מעורר השראה שכל כך רציתי לעבוד איתו, זה מאוד-מאוד מלהיב".
