כשחושבים על הקלאסיקות הגדולות של הוליווד, קל מאוד להניח שהתפקידים האייקוניים ביותר נכתבו מראש בדיוק עבור הכוכבים שמזוהים איתם היום. אלא שמאחורי הקלעים של תעשיית הקולנוע, כמה מרגעי המופת הזכורים ביותר על המסך נולדו בכלל מתוך שרשרת של סירובים מהדהדים, לוחות זמנים צפופים ומאבקי ליהוק עיקשים של הרגע האחרון.
בבדיקה מקיפה שערך ערוץ התוכן והקולנוע MsMojo, מופו שורה של הופעות בלתי נשכחות שהשחקנים שגילמו אותן כלל לא היו בעדיפות ראשונה אצל המפיקים והבמאים. כפי שמציינים עורכי המגזין בסקירתם, "מדובר במקרים נדירים שבהם בחירות גיבוי או הימורים כנגד כל הסיכויים יצרו בסופו של דבר תפקידים זוכי אוסקר שהגדירו מחדש ז'אנרים שלמים".
ריכזנו את 10 תפקידי ענק שכמעט הגיעו לידיים אחרות - וההוכחה שלפעמים פשרה בחדר הליהוק היא הדבר הכי טוב שיכול לקרות לסרט.
1. ג'וליה רוברטס ב"אישה יפה": "טעות ענקית של כוכבות הוליווד"
לפני שג'וליה רוברטס כבשה את העולם עם החיוך המפורסם שלה בסרט "אישה יפה", התפקיד של ויוויאן וורד הוצע כמעט לכל שחקנית מובילה בהוליווד של אותם ימים. מולי רינגוולד דחתה את התפקיד בשל אופי הסיפור והעיסוק בזנות, בעוד שכוכבות ענק כמו מג ראיין, דריל האנה ומישל פייפר סירבו להצעה מסיבות שונות ומגוונות.
הבמאי גארי מרשל החליט לבסוף להמר על רוברטס, שהייתה אז שחקנית אלמונית יחסית, ובכך הפך דרמה קודרת לקומדיה רומנטית מיתולוגית. כפי שמנתחים עורכי ערוץ הקולנוע MsMojo, הכימיה המיידית של רוברטס עם ריצ'רד גיר, השנינות החדה והכריזמה הממגנטת שלה "זיכו אותה במועמדות לפרס האוסקר, קיבעו את מעמדה כשחקנית מהשורה הראשונה והגדירו מחדש את מלוכת הקומדיות הרומנטיות לתמיד".
2. ג'ק ניקולסון ב"הניצוץ": "התנגדות עזה מצד מחבר הספר"
יצירת המופת הפסיכולוגית ומלאת האימה של סטנלי קובריק, "הניצוץ", נראית בלתי נפרדת מההתמוטטות הנפשית המבעיתה של ג'ק ניקולסון בדמותו של ג'ק טורנס.
עם זאת, מחבר רב-המכר המקורי סטיבן קינג ראה בדמיונו דמות שונה לחלוטין ולחץ במרץ ללהק את השחקן מייקל מוריארטי או ג'ון וויט, מתוך אמונה שאיש משפחה רגיל שנשבר תחת לחץ ייצור אפקט מפחיד בהרבה מאשר ניקולסון, שכבר זוהה עם טירוף בעיני הקהל. גם האריסון פורד נשקל לתפקיד לפני שקובריק הטיל וטו.
למרות התנגדותו המפורסמת של קינג, הבמאי סטנלי קובריק התעקש על ניקולסון, והתוצאה הפכה לאחד מעמודי התווך של ז'אנר האימה. כפי שמסבירים מבקרי הקולנוע של המגזין, "ניקולסון הביא תנודתיות מאנית ואנרגיה בלתי נשלטת למסדרונות מלון אוברלוק, אילתר שורות מיתולוגיות כמו 'הנה ג'וני', והוכיח שאף שקינג אולי הטיל ספקות - דברי הימים של הקולנוע קבעו אחרת".
3. טום הנקס ב"פורסט גאמפ": "הוויתור שג'ון טרבולטה התחרט עליו"
המשפט "החיים הם כמו קופסת שוקולד" קיבל משמעות כפולה כשמדובר בליהוק לתפקיד הראשי באפוס האמריקאי המרגש "פורסט גאמפ". לפני שטום הנקס נעל את נעלי הריצה ויצא למסע חוצה יבשות, התסריט הוצע לג'ון טרבולטה. טרבולטה סבר שהסרט לא יצליח לעורר הדהוד אצל הקהל ודחה את הפרויקט, בעוד שגם ביל מאריי ושבי צ'ייס נשקלו לתפקיד לזמן קצר.
החלטתו של טרבולטה התבררה כטעות עסקית ואישית כבדה, והוא הודה בהמשך כי מדובר בפספוס אדיר, במיוחד לאחר שהנקס גרף את פרס האוסקר לשחקן הטוב ביותר.
כפי שמציינים עורכי התוכן של MsMojo, הנקס זיקק את התמימות העדינה, החום והאנושיות של הדמות בצורה מושלמת, "והפך דמות שעלולה הייתה להיראות קריקטוריסטית ללב הפועם והנשמה של יצירה אמריקאית קלאסית".
4. אנג'לינה ג'ולי ב"טומב ריידר": "הימור מסוכן על כוכבת פרועה"
הרבה לפני שאנג'לינה ג'ולי עטתה את חגורת האקדחים הכפולה והפכה לסמל של שנות האלפיים, מפיקי הסרט בחנו שורה ארוכה של כוכבות מהשורה הראשונה לגילום דמותה של לארה קרופט ממשחק הווידאו הפופולרי.
בין השמות המובילים שנשקלו ברצינות היו קתרין זיטה-ג'ונס, ג'ניפר לופז ודמי מור, ובכירי האולפנים חששו מאוד שתדמיתה הציבורית הסוערת והשנויה במחלוקת של ג'ולי באותה תקופה תפגע בהצלחת הסרט.
ג'ולי התגברה על כל החששות באמצעות מוסר עבודה בלתי מתפשר, שכלל אימוני אמנויות לחימה מפרכים ושליטה מוחלטת במבטא בריטי מלוטש. כפי שמדגישים חוקרי התרבות והקולנוע של ערוץ הווידאו, "ג'ולי הזריקה לדמות ביטחון עצמי חד וסגנון חלקלק, והכריזמה המהפנטת שלה הפכה עיבוד נועז ומסוכן של משחק מחשב לזיכיון שוברי קופות עולמי שהגדיר את האייקון לדור שלם".
5. ראסל קרואו ב"גלדיאטור": "הגנרל שנולד מסירוב של מל גיבסון"
הבמאי רידלי סקוט חיפש בתחילה את מל גיבסון כדי שיגלם את הגנרל הרומי המיוסר מקסימוס דסימוס מרידיוס באפוס ההיסטורי "גלדיאטור".
גיבסון, שהיה אז בשיא הצלחתו לאחר "לב אמיץ", סירב להצעה מכיוון שכבר היה מחויב לצילומי הסרט "הפטריוט", ובנוסף חש כי גילו באותה תקופה - 43 שנים - הפך אותו למבוגר מדי לתפקיד תובעני מבחינה פיזית.
כניסתו של ראסל קרואו לתפקיד שינתה את פני ההפקה לחלוטין. קרואו העניק הופעה מפקדת, שרירית ומלאת עומק רגשי שסחפה את הוליווד וזיכתה אותו בפרס האוסקר לשחקן הטוב ביותר. כפי שמציין צוות הסקירה של MsMojo בניתוח ההיסטורי של הסרט, "העוצמה הקודרת והנוכחות המגנטית של קרואו על המסך הוכיחו שהבחירה החלופית של רידלי סקוט הייתה האיש הנכון ביותר לפקד על צבאות הצפון ולשלוט בקולוסיאום".
6. המפרי בוגרט ב"קזבלנקה": "הקרב מאחורי הבר של ריק פליין"
כמעט בלתי אפשרי לדמיין את יצירת המופת "קזבלנקה" ללא הקסם הציני, העייף ומלא הכריזמה של המפרי בוגרט בתור בעל מועדון הלילה ריק פליין. אך ההיסטוריה ההפקתית מלמדת כי האולפנים הוציאו בהתחלה הודעות לעיתונות לפיהן רונלד רייגן עתיד לככב בתפקיד לצד אן שרידן, ובמקביל השחקן ג'ורג' ראפט ניהל מאבק אגרסיבי בניסיון להשיג לעצמו את התפקיד הראשי.
המפיק המוערך האל ואליס עמד על רגליו האחוריות והתעקש להציב את בוגרט במרכז העלילה, החלטה ששינתה את פני הקולנוע האמריקאי. כפי שמסכמים מבקרי הקולנוע בסקירתם, "בוגרט הביא פגיעות עמוקה ונוגעת ללב שהסתתרה תחת מעטה קשוח, רומם את הדרמה הרומנטית של ימי המלחמה לאחד מגדולי הסרטים אי פעם, והוכיח כי היה הבחירה המנצחת ביותר לגלם את הגבר המאוהב והמפוכח".
7. שרליז ת'רון ב"מונסטר": "המהפך הגופני שקטף את האוסקר"
ההופעה המטלטלת של שרליז ת'רון בדמותה של הרוצחת הסדרתית איילין וורנוס בסרט "מונסטר" נחשבת עד היום לאחד ההישגים המשחקיים והפיזיים המרשימים ביותר בהיסטוריה המודרנית של הקולנוע. למרות זאת, המשקיעים והמממנים של הסרט רצו במקור שחקניות בעלות פרופיל שונה לחלוטין, וייעדו את התפקיד לקייט וינסלט או הת'ר גראהם.
הבמאית פטי ג'נקינס לא ויתרה ונלחמה בעוצמה על ת'רון לאחר שראתה את יכולותיה המשחקיות בסרט "מלכודת לפרקליט". ת'רון עברה מהפך חיצוני קיצוני שכלל עלייה משמעותית במשקל, תותבי שיניים ואיפור כבד, לצד צלילה פסיכולוגית מעמיקה.
כפי שמציינים עורכי הדירוג של מגזין הווידאו, "ההופעה העוצמתית ושוברת הלב של ת'רון סחפה לחלוטין את עונת הפרסים והסתיימה בזכייה מוצדקת מאין כמותה באוסקר לשחקנית הטובה ביותר".
8. שון קונרי ב"דוקטור נו": "מפתח הגוף הסקוטי שאיאן פלמינג פסל"
שון קונרי היה האיש שהגדיר את האלגנטיות הבריטית והתחכום של ג'יימס בונד בסרט "דוקטור נו", אך ליוצר הדמות והסופר איאן פלמינג היה חזון שונה בתכלית.
פלמינג רצה בתחילה את השחקן ריצ'רד טוד, בעוד שהאולפנים פנו לקרי גרנט שסירב להתחייב לחוזה של מספר סרטים, ופטריק מקגוהן דחה את התפקיד על רקע הסתייגויות מוסריות מאלימותו ואורח חייו של הסוכן החשאי.
המפיקים אלברט ברוקולי והארי זלצמן החליטו לקחת הימור חריג על מפתח הגוף הסקוטי האלמוני שון קונרי - החלטה שפלמינג ביטל בתחילה וכינה את קונרי 'פעלולן מגודל וחסר עידון'.
כפי שמנתחים מומחי הקולנוע של MsMojo, המגנטיות המחוספסת והסגנון הכובש של קונרי המיסו לחלוטין את ההתנגדות של פלמינג, "והזניקו את זיכיון הריגול האייקוני והארוך ביותר שנראה אי פעם על המסך הגדול".
9. סקרלט ג'והנסון ב"איירון מן 2": "אילוצי לוז שיצרו את האלמנה השחורה"
הנוכחות רבת השנים של סקרלט ג'והנסון בתפקיד נטשה רומנוף בעולם הקולנועי של מארוול כמעט שלא התממשה מעולם. הבמאי ג'ון פאברו ראה לנגד עיניו את אמילי בלאנט בתור הבחירה הראשונה והבלעדית לתפקיד האלמנה השחורה ב"איירון מן 2", ובלאנט אף לוהקה רשמית, אך נאלצה לפרוש ברגע האחרון עקב מחויבות חוזית מוקדמת לצילומי הסרט "מסעות גוליבר" עבור אולפני פוקס המאה ה-20.
ג'והנסון, שחשקה בתפקיד עד כדי כך שצבעה את שיערה לאדום עוד לפני שלב האודישנים כדי להוכיח את מסירותה, קפצה על ההזדמנות הנדירה בשתי ידיים.
כפי שמציינים עורכי ערוץ התוכן בסקירתם המקצועית, "ג'והנסון שילבה תחכום טבעי, תזמון קומי מושחז ויכולות פעלולים מרשימות, הפכה את האלמנה השחורה לחלק מרכזי מנבחרת הנוקמים ויצרה מורשת קולנועית מפוארת שנמשכה למעלה מעשור".
10. האריסון פורד ב"שודדי התיבה האבודה": "מגנום בלם את טום סלק"
באופן אירוני למדי, הדמות המפורסמת ביותר של האריסון פורד לצד האן סולו כמעט שלא נולדה בגלל אותו האן סולו עצמו. הבמאי והמפיק ג'ורג' לוקאס התנגד נחרצות ללהק את פורד לתפקיד הארכיאולוג ההרפתקן אינדיאנה ג'ונס בסרט "שודדי התיבה האבודה", מתוך רצון עקרוני להימנע ממיחזור שחקנים בין הסדרות והעולמות הקולנועיים שלו, ובחר במקומו את טום סלק.
סלק כבר לוהק לתפקיד באופן רשמי, אך רשת הטלוויזיה CBS סירבה לשחררו מצילומי הסדרה המצליחה "מגנום, בלש פרטי", מה שאילץ את לוקאס להיכנע ללחציו של הבמאי סטיבן ספילברג ולגייס את פורד.
כפי שמסכמים מבקרי המגזין MsMojo, פורד החליף את אקדח הלייזר של המילניום פלקון בשוט ובכובע פדורה מיתולוגיים, "והוכיח שהברק בהחלט יכול להכות פעמיים באותו המקום כאשר הפך בחירה חלופית נוספת לאגדת תרבות פופולרית חובקת עולם".