יצירת סרט המשך לשובר קופות או להפקה זוכת אוסקרים היא לא דבר פשוט. העמידה בסטנדרטים האומנותיים הגבוהים, בציפיות המעריצים חסרות הפשרות ומובן שגם בדרישות האולפנים הנוקשות לשדרג או לפחות לשחזר את ההישג עלולה להלחיץ, על אחת כמה וכמה אם מדובר בפרק שני בסדרה שלא תוכנן מראש ולעיתים מופק מעכשיו לעכשיו כדי להכות על הברזל.
חייבים להודות שבמרבית המקרים, הסיקוולים לא מצליחים להעפיל על היצירות המקוריות ולא פעם מחווירים לעומתן (אנחנו מסתכלים עליכם, "ספיד 2", "ג'וקר: טירוף בשניים", "מלתעות 2", "אינסטינקט בסיסי 2" ו"איש הנצח 2" - ואלה רק חמש דוגמאות שקפצו לנו לראש תוך כדי כתיבה). אבל למה לנעוץ מבטים בחצי קערת החרוסת הריקה?
הפדיחות של ההמשכונים המאולצים האלה רק גורמות לנו להעריך עוד יותר את הסיקוולים שכן עמדו בציפיות או הפתיעו בענק. לרגל חג שני של פסח, בחרנו את ששת סרטי ההמשך (פלוס בונוס) שלטעמנו טובים יותר מהמקור, כשההתמקדות היא רק בכאלה שהם הפרקים השניים בסדרה (ולפיכך ספינאופים, פריקוולים וסרטים שהספרה "3" ומעלה צמודה לשמם אינם תקפים). מוכנים? קדימה.
"הסנדק: חלק שני" (1974)
סיקוול טוב לא חייב להיות המשך לסרט אקשן, קומיקס או אימה, שכן במקרה של "הסנדק: חלק שני" גם דרמות פשע תופסות. מדובר בהמשכון המעוטר בכל הזמנים שזכה בלא פחות משישה אוסקרים (כולל פרסי הסרט הטוב ביותר, הבימוי, השחקן הראשי ושחקן המשנה) - לעומת שלושת הפרסים שבהם התכבד הסרט הראשון מ-1972.
הבמאי פרנסיס פורד קופולה יצר פרק שני מפעים לסאגת הגנגסטרים האייקונית של משפחת קורליאונה, ועם קאסט חלומי שכולל את אל פצ'ינו, רוברט דה נירו, רוברט דובאל ודיאן קיטון באמת שאי אפשר לפספס. עוד הוכחה: זה ההמשכון הראשון בהיסטוריה שזכה באוסקר בקטגוריית הסרט הטוב ביותר. צריך יותר מזה?
"מלחמת הכוכבים: האימפריה מכה שנית" (1980)
אחת מהסצנות הקולנועיות המפורסמות ביותר בכל הזמנים מתרחשת בהמשכון המד"ב הזה ללהיט פורץ הדרך של ג'ורג' לוקאס. כשדארת' וויידר (בקולו של ג'יימס ארל ג'ונס) מבשר ללוק סקווייקר (מארק האמיל) שהוא בעצם אבא שלו באחד הטוויסטים הכי מטורפים שנראו על המסך הגדול, עף לנו המוח עד טטואין והוא כנראה נשאר שם.
נכון, "מלחמת הכוכבים" הראשון מ-1977 הוא אחלה סרט שמהווה הישג סינמטי לא מבוטל, אבל גם קצת קרינג'י לעיתים. "האימפריה מכה שנית", לעומת זאת, משדרג את הסאגה למעמד של אופרת חלל אמיתית, מוסיף לה קורטוב של אופל וגם הציג לעולם את מיודענו יודה, טיפוס פיקח שהטיפים שלו לחיים מחזיקים מים עד היום.
"שובו של הנוסע השמיני" (1986)
התרגום שם הסרט הזה בעברית איבד לגמרי מהרלוונטיות שלו בהתאם להתפתחות והתרחבות העלילה, אבל נעזוב את זה כרגע. מצד שני, לא נעזוב את זה ש"שובו של הנוסע השמיני", בבימויו של ג'יימס קמרון שנטל את המושכות מידיו של רידלי סקוט, הוא ההמשכון המשמעותי והמצליח ביותר ששינה את הז'אנר של קודמו: סרט אקשן ומדע בדיוני (אם כי אלים, גרפי ומיוזע ולמדי), לעומת סרט אימה נטו.
במקום חייזר רצחני אחד שמשליט טרור על צוות חללת אומלל, קיבלנו חוליית קומנדו שנותנת בראש ללהקת חייזרים (יש באמת שם לקבוצת חייזרים?), כשבמקביל סיפורה של ריפלי (סיגרוני וויבר) המשיך להתפתח והעניק לה ממד ריגשי-אישי. יש שיגידו ש"הנוסע השמיני" המקורי הוא עדיין הסרט הטוב בסדרה וזו זכותם המלאה, אבל אנחנו נוטים להעניק את התואר להמשכון.
"שליחות קטלנית 2" (1991)
סרטו השני של ג'יימס קמרון ברשימה. לא רק שההמשכון של "טרמינייטור" נחשב לפרק הטוב ביותר בסדרה, גם מדובר באחד הסיקוולים הטובים בכל הזמנים, נקודה. האקשן המדהים, ההומור המאופק, האפקטים המיוחדים שטרם נראו כמותם על המסך (הגולגולת המתכתית-נוזלית של ה-T-1000 עדיין מלהיב ומבעית אותו בו-זמנית), העובדה שיש לנו פה בלוקבסטר על מלא לעומת הסרט המקורי דל התקציב מ-1984 ובואו, גם זה שארני פתאום נהיה הבחור - סליחה, הסייבורג - הטוב בסיפור, הופך את "שליחות קטלנית 2" ליצירת מופת בכל קנה מידה, ולא רק להמשכון מוצלח.
"האביר האפל" (2008)
"באטמן מתחיל" של כריסטופר נולאן מ-2005 היה סרט חביב, אם כי רחוק מלהיות יצירת מופת. אבל "האביר האפל", הפרק השני בטרילוגיית איש העטלף שיצא שלוש שנים לאחר מכן? וואו, פשוט וואו. כותב שורות אלה, חובב סרטי קומיקס למוד אכזבות, זוכר היטב את הקרנת העיתונאים המיוחדת של "האביר האפל" שהתקיימה באולם האיימקס בקריון. במילה אחת: טלטלה. במשפט אחד: לא הורדנו את העיניים מהמסך במשך 152 דקות.
עם כל הכבוד לכריסטיאן בייל כבאטמן, אין ספק ש"האביר האפל" חייב חלק ניכר מההצלחה שלו להופעתו האייקונית של הית' לדג'ר המנוח כג'וקר - תפקיד שזיכה אותו באוסקר הראשון אי פעם שהוענק לשחקן בסרט קומיקס. לא צחוק.
"אהבה בשחקים: מאווריק" (2022)
המשכון מורשת (Legacy Sequel) שיוצא 36 שנים אחרי קודמו וברוב חוצפתו מעז להיות יותר ממנו? תנו לנו לבדוק אם יש לזה תקדים. בדקנו. אין. "אהבה בשחקים: מאווריק", שנדחה כמה פעמים בגלל מגפת הקורונה, החזיר את טום קרוז לקוקפיט וציוות אליו את מיילס טלר, גלן פאוול ולואיס פולמן כדור חדש של טייסי קרב צעירים ויהירים.
הכל טוב ויפה, במיוחד הבלורית של פאוול, אבל מה שהופך את "מאווריק" לחוויית פופקורן אולטימטיבית הוא סצנות קרבות האוויר המדהימות ומורטות העצבים שלו, שהזניקו את מניותיו ההוליוודיות של הבמאי ג'וזף קוסינסקי לרמות על. הבחור המשיך לביים את "פורמולה 1: הסרט" מהשנה שעברה שגם הצליח בענק, ויש דיבור חזק על עוד "אהבה בשחקים" שינחת אצלנו בשנים הקרובות. הייתם אומרים לנו את זה לפני 30-20-10 שנים והיינו צוחקים לכם בפרצוף.
אזכורי בונוס למוצאי החג: "צעצוע של סיפור 2" (1999); "ספיידרמן 2" (2004); "פדינגטון 2" (2017); "שר הטבעות: שני הצריחים" (2002); "קפטן אמריקה: חייל החורף" (2014); "אקס-מן 2" (2013) ו"מקס הלוחם בדרכים" (1981). האם "היט 2", שעשוי לצאת בשנה הבאה, יצטרף גם הוא לרשימה?
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
![[object Object]](/wp-content/uploads/2021/01/27/08/מורידים.-נכנסים.-מתאהבים.-דף-כתבה-מובייל.png)