אלכסנדר סקארסגארד על סרט הסקס הנועז: "עף לי המוח"

רוב השחקנים שהיו קוראים את התסריט של "פיליון", שעוסק במערכת יחסים מינית שנרקמת בין בחור צעיר וביישן לבין אופנוען חובב עור ו־BDSM, היו מניחים אותו מהיד ברגע שהיו מבינים מה הוא דורש מהם - אבל לא אלכסנדר סקארסגארד.

"עף לי המוח כשקראתי את התסריט בפעם הראשונה", אומר הכוכב השבדי בן ה־49 במהלך שיחה מקוונת עם עיתונאים בינלאומיים. "זו היתה חוויה כל כך מלהיבה ומפתיעה, ובכלל לא דומה למה שציפיתי שהיא תהיה, בהתחשב בכך שמדובר בסיפור על מערכת יחסים סאדו־מזוכיסטית ובאופנוענים.

"הטון היה שונה מכל דבר אחר שקראתי בחיי, ולא ציפיתי לכל כך הרבה מתיקות ועדינות ומבוכה. אף שלא הכרתי את התסריטאי־במאי הארי לייטון, ואף שזהו סרטו הראשון, הרגשתי שאני חייב לקחת בו חלק. לא היו לי התלבטויות ולא היססתי לרגע".

סצנות הסקס לא הרתיעו אותך?

"לעיתים קרובות סצנות סקס נוטות להיות משעממות. אבל מה שמצא חן בעיניי כאן היה העובדה שכל סצנות הסקס חיוניות לסיפור, וכולן מתארות רגעים שהם משמעותיים מאוד עבור הדמויות. אף שמדובר בסרט על BDSM, הארי לא רצה לזעזע לשם הזעזוע, הוא רצה שהכל ירגיש אמיתי. הוא רצה שהסרט יהיה גם סקסי ואינטנסיבי וגם אוהב ומתוק, ומאוד הערכתי את זה".

"פיליון", שהקרנת הבכורה שלו נערכה בפסטיבל קאן האחרון, באמת לא דומה לשום דבר שראיתם. מחד, מדובר בקומדיה רומנטית מתוקה ומשעשעת בסגנון ריצ'רד קרטיס ("ארבע חתונות ולוויה אחת", "אהבה זה כל הסיפור"). מנגד, זהו גם אחד מהסרטים היותר נועזים וגרפיים שהוקרנו בישראל לאחרונה. האופן האגבי, הטבעי והלא סנסציוני לחלוטין שבו הסרט מקפץ בין שני הצדדים המאוד־מאוד שונים האלה ומאזן ביניהם הוא ככל הנראה ההישג המרשים ביותר של הסרט.

הארי מלינג (שהתפרסם כדאדלי דרסלי בסרטי "הארי פוטר") מגלם את קולין, פקח חניה מופנם ובודד שלא מצליח לפתח קשר רומנטי משמעותי. סקארסגארד מגלם את ריי, אופנוען חתיך שלוקח את הצעיר הנאיבי והנבוך תחת כנפיו וחונך אותו בדרכי הסאדו־מאזו.

העובדה שקולין משתף את הוריו בכל מה שעובר עליו טוענת את הקשר הלא שגרתי שמתפתח בינו לבין ריי בקלילות קומית, וכך גם תגובותיו הלא צפויות לסיטואציות המיניות והרגשיות הקיצוניות שבהן הוא מוצא את עצמו לפתע.

"ריי הוא טיפוס אניגמטי שלא חושף דברים על עברו", מסביר סקארסגארד את האתגר שהתפקיד הציב בפניו. "הוא לא עובר התפתחות דרמטית במהלך הסרט, הוא לא מרבה להביע רגשות, וזה בקלות יכול היה להניב הופעה תפלה.

"במובן הזה, מאוד עזרה לי העובדה שהיו לנו בצוות השחקנים גם חברים אמיתיים ב־GBMCC (מועדון האופנוענים ההומואים; י"ק), ששיחקו בסרט גרסאות של עצמם. הם סייעו לנו לעצב את העולם שבו מתרחש הסיפור והוסיפו אותנטיות".

שמח בשביל אבא

בעשור האחרון סקארסגארד מדלג בין בלוקבאסטרים הוליוודיים (כמו "טרזן" ו"גודזילה נגד קונג") לבין תפקידים תובעניים בסרטים אמנותיים נטולי פשרות (כמו "בריכת האינסוף" ו"מלך הצפון"). לאורך השנים הוא גם הרבה להופיע בסדרות, והרזומה העשיר והמגוון שלו כולל תפקידים ב"דם אמיתי", "יורשים", "שקרים קטנים גדולים" ו"מרדרבוט".

עם זאת, סקארסגארד יהיה כנראה הראשון שיודה כי הפרויקטים שמעניינים אותו באמת הם לא אלה שבהכרח יביאו לו ממון ופרסום, כי אם דווקא אלה שגורמים לו להרגיש שהוא עושה משהו חדש ורענן ושהוא לא חוזר על עצמו.

"אני לא עובד עם קולנוענים צעירים מתוך טוב ליבי", הוא אומר בחיוך. "לעיתים קרובות הסיפורים המלהיבים והמקוריים ביותר מגיעים מיוצרים בתחילת דרכם, שלא נרתעים מלהשמיע קולות חדשים. לרוב אלה גם הדברים שלוכדים את תשומת ליבי. זו חוויה מסעירה".

2026 עומדת להיות לא פחות מסעירה עבור סקארסגארד. לפני שבועות ספורים הוצגו בפסטיבל סאנדנס שני סרטים מדוברים שבהם הוא משתתף: "The Moment", סרט סמי־אוטוביוגרפי בהובלת כוכבת הפופ צ'ארלי XCX, ו־"Wicker", שבו סקארסגארד מגלם איש עשוי קש שנישא לאוליביה קולמן.

אך עוד לפני שסרטים אלה יעלו לאקרנים - סקרסגארד יעקוב בעניין רב אחר טקס האוסקר כדי לראות אם אביו, השחקן הוותיק סטלן סקארסגארד ("לשבור את הגלים", "מאמה מיה!"), ימשיך את שוונג הניצחונות שלו ויזכה בפסלון הנחשק עבור הופעתו בדרמה המשפחתית "ערך סנטימנטלי".

"זו היתה שנה נהדרת עבורי", הוא מסכם. "יצא לי לבלות עם אבא שלי כמו שלא יצא לי לבלות איתו כבר שנים רבות. היינו יחד בקאן, כל אחד עם הסרט שלו, והיינו יחד גם בפסטיבל טלורייד. מסעות היח"צ האלה נוטים להיות מתישים, אבל לעבור אותם יחד איתו היה אדיר. אני חושב שהוא עושה עבודה מבריקה ב'ערך סנטימנטלי'. כל כך כיף לראות אותו שמח ומסופק. יש לזה משמעות גדולה מאוד עבורי".