"אצלם את הסוף שמגיע לו": הסרט על דויד קוניו יערך מחדש

לפני יותר מעשור, בשנת 2013, הבמאי תום שובל (44) יצר את הסרט "הנוער" שהיה עתיד להפוך לאחד מסרטיו המצליחים והמדוברים ולזכות בפרסים ובשבחים רבים. בתפקידים הראשיים כיכבו אז אחים תאומים אלמוניים - דוד ואיתן קוניו, קו העלילה כלל חטיפה, ששנים אחר-כך קיבלה משמעות מצמררת עם חטיפתם של בני ובנות משפחת קוניו לעזה, ב-7 באוקטובר. 

דוד נחטף יחד עם אשתו שרון ושתי בנותיו התאומות אמה ויולי, אחותה של שרון קוניו, דניאל אלוני ובתה אמיליה. במקביל נחטפו גם אחיו הצעיר של דוד, אריאל, ובת זוגו ארבל יהוד. אחיה של ארבל, דולב יהוד ז"ל, נחשב תחילה חטוף אך חודשים אחרי 7 באוקטובר נמצאו שרידיו והובן כי הוא נרצח באותו יום.  

במהלך תקופת השבי, יצר הבמאי תום שובל את הסרט הדוקומנטרי "מכתב לדויד" שסיפר את סיפורו של דוד קוניו. הסרט הוקרן בבכורה בפסטיבל ברלין וזכה לשבחים רבים. השבוע עם חזרתם מהשבי של האחים קוניו, נסגר מעגל גם עבורו "כשיצרתי את הסרט זה היה מבלי לדעת מה יקרה והאם דוד ישוב", אמר שובל בראיון לאתר התרבות דדליין, "תמיד האמנתי בזה. אתה ממתין שזה יגיע ואז זה מגיע", אמר. "אני מרגיש שאני סוגר הרבה מעגלים".

הטריילר לסרט "מכתב לדויד"

 "הרגשתי אשם אחרי השבעה באוקטובר", התוודה שובל. "אמרתי לעצמי 'מה עשית לעזאזל. המצאת קו עלילה ב'הנוער' שבו דוד חוטף מישהו", הוסיף וסיפר על האופן בו העלילה הדמיונית של הסרט שבה הדמויות של דוד ואיתן מעורבות בחטיפה כדי לשלם חובות משפחתיים, הייתה סוג של סטירת לחי אירונית ומצלצלת לסיפור החטיפה האמיתי שלהם. "זה היה כאילו המציאות סוטרת לך בפנים עם טוויסט אכזרי. הייתי בסערת רגשות מזה".

הטריילר לסרט "הנוער"

שובל מספר כי בזמן הקרנת הבכורה של הסרט בפסטיבל ברלין בפברואר 2025 הייתה באוויר תחושת תקווה זהירה שדוד ישתחרר במסגרת הסכם הפסקת אש שברירי שנחתם שבועות אחדים קודם לכן בינואר. התקווה הזו כזכור התרסקה כעבור זמן קצר, כשבחודש מרץ קרסה הפסקת האש וישראל חידשה את פעילותה הצבאית בעזה. כשלושים מבין החטופים שוחררו במהלך אותה תקופה, בהם ירדן ביבס ושגיא דקל חן שנחטפו גם הם מניר עוז. השניים סיפרו שראו את דוד במהלך תקופת השבי, "הם הועברו ממקום למקום כך שלפעמים היו פוגשים זה את זה במנהרות", סיפר שובל. "דוד אמר אחרי ששוחרר שהוא היה רוב הזמן לבדו, אבל היו תקופות שבהן היה עם אחרים - כחודשיים הוא היה עם שגיא ולכשבוע גם עם ירדן ביבס שהיה חברו הקרוב ומשתתף בסרט".

שובו של ירדן ביבס בתחילת פברואר לווה בטרגדיה קורעת לב כשנודע כי רעייתו שירי ז"ל ובניהם הקטנים, אריאל בן הארבע וכפיר בן התשעה חודשים ז"ל נרצחו בשבי. העדכונים סביב גורלו של דוד ושל יתר החטופים אילצו את שובל להמשיך לעדכן את הסרט שוב ושוב גם אחרי הקרנת הבכורה בברלין. "כשהקרנו את הסרט שם שירי עוד נחשבה כנעדרת. לא ידענו מה עלה בגורלה ובגורל הילדים ואז בעסקה השנייה גופותיהם הושבו", נזכר שובל. "עדכנתי את הכתוביות בסרט כך שמי ששוחרר יצוין כ'משוחרר', ואז חזרתי ושיניתי שוב אחרי שהגופות הושבו - אחד הרגעים הקשים ביותר שחוויתי בחיי. זה היה רגע של הבנה שזה סופי וגם פחד שיום אחד אולי אצטרך לעשות את אותו דבר בשביל דוד ואריאל. זה היה מפחיד".

שובל הדגיש שוב ושוב כי לא ראה את הסרט כגמור מבחינתו עד שדוד ישוב הביתה. כעת, הוא מקיים את ההבטחה. "הבטחתי לאיתן שכשיחזרו, לא משנה באיזה שלב הסרט יהיה, אפתח אותו מחדש ואצלם את הסוף שמגיע לו", אמר שובל. "אני אעשה את זה, אבל לא מיד", אמר. "אני רוצה לתת לדוד זמן להחלים. הוא אפילו לא ראה את הסרט עדיין וזה מצב קצת אבסורדי כי יצרתי אותו כשהיה עדיין בשבי. הדבר הבא הוא שהוא יראה אותו ואז אכתוב עם דוד את הסיום החדש שנצלם יחד".

את דוד שובל טרם הספיק לפגוש פנים מול פנים מאז שב בתחילת השבוע. "הם יישארו שם כשבועיים, זה תהליך", סיפר. "מישהו אמר שזה כאילו הם נולדים מחדש וזה די מדויק. הם חוזרים לעולם. אני לא רוצה להפריע ברגעים העדינים והאינטימיים האלה. אני רוצה לתת לו ולמשפחה את המרחב אחרי שלא ראו אותו שנתיים ובנותיו הקטנות גם כן. כנראה אראה אותו בימים הקרובים, אבל לא אכניס מצלמה לפגישה הזאת. זה ייקח זמן".

לאורך השנתיים האחרונות שובל משתף שעצר כמעט כל עשייה אחרת, "כשיש סרט שלא נגמר, מוזר לעבור לדבר הבא", שיתף, "אבל התחלתי לעבוד שוב ואני מקווה שאצלם משהו בשנה הבאה. גם אם האווירה בישראל וכלפי סרטים ישראליים די קודרת כרגע אני מקווה שהאמנות תנצח בסוף. אחרי אסון כזה שנקרא מלחמה כל טיפת אנושיות נעלמת. אנחנו צריכים להילחם בזה. לעשות כל מה שאפשר כדי לקרב אותנו לשלום, להבנה, לעזור לאנשים בעזה ובישראל לצאת מזה לעידן חדש".