"סתם אחד 2" הוא חלטורה עצלה שרק מבזבזת את כוכב "סמוך על סול"

"סתם אחד" - שיצא לאקרנים ב-2021, בסוף תקופת הקורונה - היה להיט אקשן קטן וצנוע בסגנון"ג'ון וויק", שסיפק לשחקן האופי האהוב בוב אודנקירק ("סמוך על סול") תפקיד ראשי נדיר ומפתיע. הטוויסט? במקום גיבור פעולה איקוני, שרירי ובלתי ניתן לעצירה (כמוקיאנו), ב"סתם אחד", הגיבור היה דווקא רואה חשבון משעמם ומשועמם שמתגורר בפרברים עם אשתו ושני ילדיו.

כעת, באופן בלתי נמנע כנראה, מגיע אלינו "סתם אחד 2", ולמרבה האכזבה, התחושה שמתקבלת כבר מדקותיו הראשונות היא שמדובר בחלטורה עצלה שמטרתה היחידה היא לסחוט עוד כמה טיפות מהלימון. האווירה מנומנמת, האקשן שגרתי, הסיפור מגוחך וסקיצתי, ההומור לא פוגע, ואף אחד מהמשתתפים הרבים שמקיפים את אודנקירק - שכוללים שחקנים מיומנים כמו שרון סטון, קוני נילסן, כריסטופר לויד, ג'ון אורטיז וקולין הנקס - אינו נמצא במיטבו.

זה לא שהסרט הראשון היה כל כך טוב או מבריק. אבל לפחות היו בו כמה רגעים זכירים ומשעשעים, ולפחות אלמנט ההפתעה היה לצידו. בסרט החדש גם את זה אין.

סיפורנו מתרחש כמה שנים אחרי אירועי הסרט הקודם. גיבורנו העייף ומעורר ההזדהות האץ' (אודנקירק) עדיין שרוי בחובות שנוצרו בעקבות מלחמתו במאפיה הרוסית, והוא נאלץ לבלות את לילותיו בביצוע משימות סודיות עבור ממשלת ארצות הברית. כתוצאה מכך, יחסיו עם אשתו מקרטעים וגם ילדיו חשים מוזנחים.

כדי לתקן את הנזק שגרם לנישואיו ולגבש את היחידה המשפחתית, האץ' מחליט לקחת את אהוביו לנופש בעיירה קטנה שבה בילה שבוע בלתי נשכח בילדותו. אך עד מהרה בנו המתבגר מסתבך בקטטה מטופשת, ומפה לשם, האץ' מוצא את עצמו ניצב מול אנשי חוק מושחתים ופושעים מקומיים חסרי סבלנות שמבקשים לגרש אותו מהמקום. אתם יכולים לנחש את ההמשך.

כמו קודמו, גם "סתם אחד 2" מתהדר בתסריט של דרק קולסטד (שכזכור חתום גם על "ג'ון וויק"). אם בסרט הקודם כבר ניתן היה לחוש שמתחילים להיגמר לו הרעיונות, הרי שהפעם זה כבר מורגש מאוד.

בתוך כך, הבמאי האינדונזי הבדרך כלל אמין טימו צ'אהיאנטו ("The Big 4", "The Night Comes For Us"), שנכנס לנעליו של איליה ניישולר, שביים את הסרט הקודם, לא מצליח לגרום להתרחשויות להיות מלהיבות, וגם נראה שהוא משקיע הרבה פחות בתזמור סצינות הקרב מאשר קודמו. התוצאה נטולת יצירתיות, סתמית לחלוטין, ואפילו משעממת. אלימות לשם אלימות, מה שנקרא.

מצד אחד, נחמד ששחקן חביב כמו בוב אודנקירק מקבל הזדמנות לגזור קופון ולעשות לביתו. מצד שני, קצת חבל שהוא מספק את הרושם שהסרט שמאפשר לו לגזור קופון לא באמת מעניין אותו. ההופעה שלו כבויה וחסרת חדווה, והוא מבצע את המוטל עליו על אוטומט ובחצי כוח.

כאמור, אף אחד משחקני המשנה שלצידו אינו מנצל את ההזדמנות כדי למלא את הוואקום ולגנוב את ההצגה. כריסטופר לויד ("בחזרה לעתיד"), בתור אביו של האץ', לא מסיר את משקפי השמש ואת כובע הדיג שלו לכל אורך הסרט (גם לא בלילה). שרון סטון, שמגלמת את הרעה הראשית, מתבזבזת לחלוטין בתפקיד עקר ומיותר שבעיקר דורש ממנה לקלל כמו מלח שיכור. אפילו RZA, מוזיקאי ההיפ-הופ האהוב מלהקת וו טאנג קלאן, שמגלם את אחיו של האץ', אינו מצליח להציל את המצב בדקות המסך הספורות שמוקצבות לו.

בשורה התחתונה, "סתם אחד 2" הוא סתם סרט. מיחזור של מיחזור. מומלץ לדלג.

"סתם אחד 2", ארה"ב 2025