פסטיבל הקולנוע הבינלאומי של טורונטו (TIFF) שנחשב לאחד המוקדים הבולטים של תעשיית הקולנוע העולמית, מצא עצמו בשבוע האחרון במרכז סערה בינלאומית לאחר שפורסם כי הסרט התיעודי הישראלי "הדרך שבינינו: החילוץ האולטימטיבי" הוסר מהתוכנית הרשמית, החלטה שחזר בה ביום שישי האחרון לאחר לחץ ציבורי בינלאומי כבד.
בהמשך לסערה שעורר, יותר מאלף אנשי תעשייה מהוליווד, ובהם כוכבים כמו איימי שומר, דברה מסינג, מים ביאליק, חיים סבן וג'רי או'קונל, חתמו על מכתב פתוח ומאשים שבו נאמר, בין היתר, כי הפסטיבל "נכנע למסע אנטישמי שנועד להשתיק קולות יהודיים".
הסרט, פרי יצירתו של בארי אבריץ', מתמקד באלוף (מיל') נועם תיבון ובפעולותיו בשעות ובימים שלאחר מתקפת 7 באוקטובר, בה הוביל מבצעי חילוץ נועזים בקיבוץ נחל עוז. מדובר היה ביצירה הישראלית היחידה שתוכננה להיות מוצגת בפסטיבל השנה, זאת למול מספר סרטים פלשתיניים או כאלה המציגים את הסכסוך מנקודת מבט פלשתינית.
בתחילת אוגוסט הודיעה הנהלת הפסטיבל כי הקרנת הסרט מבוטלת, תוך אזכור של "כשלים משפטיים" הקשורים לשימוש בקטעי וידאו שצולמו בידי חמאס ועיקרם בטענה מעוררת המחלוקת על כך שזכויות היוצרים לשימוש בחומרים שתועדו במהלך המתקפה הם של מחבלי חמאס וכן "חששות ביטחוניים". אולם בקהילה היהודית בקנדה ובקרב יוצרי קולנוע רבים נטען כי הסיבה האמיתית הייתה לחץ מצד פעילים אנטי-ישראליים.
במכתב הפתוח החדש, שנוסח ופורסם על ידי ארגון Creative Community for Peace, כתבו החותמים: "אנחנו, החתומים מטה, מוטרדים עמוקות מהחלטתו הראשונית של פסטיבל טורונטו לבטל את השתתפות הסרט 'הדרך שבינינו: החילוץ האולטימטיבי'", כשהם מציינים כי זהו "הסרט הדוקומנטרי היחיד השנה שמציג את הנרטיב הישראלי".
המכתב מתאר דפוס חוזר: "הדבר בא לאחר שבפסטיבל 2024 לא שובץ אף סרט ישראלי שלא השמיץ את המדינה, בעוד שלושה סרטים אנטי-ישראליים הוקרנו ועתה, לשנת 2025, מתוכננים ארבעה נוספים".
חותמי המכתב ציינו גם כי ניתנה להם הבטחה רשמית שהדבר לא יקרה: "בשנה שעברה הנהגת TIFF 'הבטיחה' לנו כי תעניק במה לפרויקטים ישראליים גם בזמנים קשים כאלה. ההבטחה הזו התבררה כשקרית". גם הטיפול הישיר ביוצרים ספג ביקורת: "לא רק ש-TIFF לא כלל מלכתחילה את הסרט בהכרזה הרשמית, אלא אף לחץ על היוצרים לשנות את שמו ולבסוף ביטל את השתתפותו בכל זאת".
למרות שהסרט הוחזר כאמור לליין-אפ לאחר מחאה רחבה, החותמים ציינו כי הפסטיבל לא סיפק הסבר אמיתי: "הנהלת הפסטיבל לא הציעה התנצלות כנה או הבהרה לנזק שנגרם לקהילה היהודית".
גם נימוקי הזכויות והביטחון נדחו בנוסח המכתב. "הטענה כי היוצרים לא קיבלו זכויות לשימוש בצילומי חמאס, ארגון טרור מוכר בקנדה, שביום הטבח רצח, אנס, התעלל וחטף אלפים אינה סבירה. כך גם הנימוק הביטחוני, כאשר סרטים אנטי-ישראליים מוצגים ללא מגבלות. במקום ליצור סביבה בטוחה, TIFF נכנע לדרישות אלימות והעמיק את תחושת חוסר הביטחון של יהודים בקנדה".
המכתב מסכם בנחרצות: "האירוע היה כניעה לקמפיין אנטישמי שנועד להשתיק קולות יהודיים וישראליים, דווקא בעידן בו האנטישמיות בקנדה מרקיעה לשיאים היסטוריים. החלטות TIFF רק חיזקו וסיפקו לגיטימציה לעוינות הזו".
כאמור, בעקבות הלחץ, הנהלת הפסטיבל נסוגה מהחלטתה והודיעה בהצהרה פומבית: "אנו מביעים התנצלות כנה על הכאב שנגרם. לא הייתה לנו כוונה להדיר או לפגוע. אנו מחויבים לעבוד עם היוצרים כדי לעמוד בדרישות ולוודא שהסרט יוקרן". בהודעה משותפת עם הבמאי אבריץ' שפורסמה ברשת X, נאמר כי הנהלת TIFF והיוצרים "שמעו את כאב הציבור ומודים על התמיכה".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו