סרט האנימציה "אופססס, הממלכה השתגעה" מוביל קו עלילה מודרני ומעודכן. ברוח התקופה, הוא מציג נסיכה שלא ממש מעוניינת בבן זוג, ומסרבת להיכנע לתכתיבים של אביה המלך, שרוצה לשדך אותה לבעלים לבחירתו. גם כשהיא נופלת בשבי, היא לא מתכוונת להמתין לנסיך שיציל אותה.
בניגוד לנרטיב הקלאסי של "נסיכה במצוקה ניצלת משוביה בעזרתו של נסיך אמיץ וטוב לב" - הגישה של קומדיית ההרפתקאות המאוירת החדשה, שתעלה לאקרנים ביום חמישי הקרוב, מנסה לייצר תמונה מגדרית מאוזנת יותר.
מבחינת מפיק הסרט ספי כרמל, שגם כתב וערך את הפסקול שלו, מדובר בהסתגלות מתבקשת לזמננו. "זה סרט אנימציה שמכוון לצפייה של כל המשפחה, והוא בהחלט סרט העצמה נשית", הוא אומר בשיחה מלונדון, מקום מושבו ב־24 השנים האחרונות, שם הפיק שלל פרויקט גדולים - מסרטי "הארי פוטר" ועד "פרל הארבור".
"זה סיפור על נסיכה שרוצה לבחור בעצמה את בן הזוג שלה, והמלך בסופו של דבר מסכים לכך, אף על פי שהיו לו תוכניות אחרות. אך במה שאמור להיות ליל האירוסים שלה - חוטף אותה דרקון עושה דברו של מכשף רשע, שלוקח נערות צעירות לארמון שלו. המלך שולח בעקבותיה את שלושת המחזרים, שמתחרים ביניהם מי ישחרר אותה מכלאה, אך בסופו של דבר היא דווקא זו שמשחררת את כל הנסיכות האחרות שחטף המכשף, ומצילה את העניינים".
מצד אחד, יש רבים שישמחו על שבירת הסכמות הקבועות ושינוי המבנה התסריטאי המוכר, שבו בחור אמיץ מציל אישה צעירה במצוקה. מהצד השני, הסיפור של "שלגייה" החדש מבית דיסני והאופן שבו התקבל הם הוכחה מובהקת לכך שעוד קיים ביקוש לא קטן בקרב הקהל לחלוקת התפקידים הישנה.
"בהחלט, וזה מגיע בעיקר מדיסני, הבית של האנימציות הקלאסיות והאגדות", אומר כרמל, "אבל אני חושב שלנרטיב המודרני יש מקום, בכל זאת אנחנו חיים בשנת 2025.
"לצד נרטיב של העצמה נשית, יש ב'אופססס, הממלכה הממלכה השתגעה' גם רב־תרבותיות: יש משהו מזרח־תיכוני באופן שבו המכשף ועושי דברו מצוירים, וזה ניכר גם בהופעה של חלק מהמחזרים אחר הנסיכה - אחד מהם הוא אפריקני ואחד הוא סיני. אז אפשר לומר שהיה פה מסע אתנו־מוזיקלי מעניין.
"מהבחינה הזו, היה לי מאוד כיף לעבוד על כתיבת המוזיקה לסרט, כי עבדתי עם מוזיקאים נהדרים מישראל שניגנו על הכלים המזרחיים. עבדתי גם עם מוזיקאים ממקדוניה, וגם עם סינים".
השושלת המוזיקלית
כרמל החל את דרכו בעולם הפקת הפסקולים כטכנאי סאונד בגלי צה"ל. בישראל הוא מוכר כמי שהקים את חברת התקליטים הקטנה "אינדי", לייבל שהפיק להקות רוק מיתולוגיות כמו זקני צפת ורעש.
לפני 24 שנים, אחרי שכתב מוזיקה לטלוויזיה הישראלית (לסדרות כמו "החרצופים" ו"תקומה", סדרת ההמשך של "עמוד האש"), עבר לגור בלונדון והחל לעבוד שם על פרויקטים בינלאומיים בעלי שם. הוא שיתף פעולה עם שמות כמו רידלי סקוט, דיוויד בואי, פיל קולינס וברונו מארס, ועם הזמן הפך למפיק ויוצר תוכן בעצמו.
"לא היו לי הרבה קשרים כשהגעתי לכאן, אבל לפעמים אפשר להנדס את המציאות. וגם היה לי הרבה מזל", הוא מודה. "תוכנית המעבר שלי ללונדון היתה לעשות את עיצוב הפסקול הכי טוב שעשיתי בחיים שלי ושיציעו לי עבודה שם, וזה די מה שקרה. אני מאוד גאה במה שעשיתי כאן".
לכרמל ולבת זוגו, גל, יש שלושה ילדים שנולדו כולם בבריטניה. בתו הבכורה לומדת מוזיקה באוניברסיטת גולדסמית', ולמעשה ממשיכה שרשרת שהחל סבו של ספי. "סבא שלי הגיע לאנגליה מפולין בתחילת המאה ה־20, ואמא שלי היתה אנגלייה", הוא מסביר. "סבא היה כנר שעשה מוזיקה לקולנוע עוד לפני שהטכנולוגיה היתה קיימת. הוא עמד באולמות עם כינור וניגן בזמן אמת מוזיקה לסרטים אילמים שהוקרנו על המסך".
במובן זה, כרמל ממשיך את דרכו של סבו ומבצע גרסה מודרנית של אותה המלאכה. "לפני כמה שנים בא אלי חבר עם ערמת דפים גדולה ואמר לי 'תראה מה מצאתי'. הוא הראה לי דפים מסשנים מ־1967 באולפן ההקלטות המפורסם אבי רואד בלונדון, שעליהם מופיע קרדיט למפיק ג'ורג' מרטין. גם סבא שלי מופיע שם בשמו, כאחד הכנרים באלבום 'מג'יקל מיסטרי טור' של הביטלס. אז זה אפילו המשך ישיר ומאוד דומה למה שהוא היה עושה פה".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו