פעמיים ג'ים קארי, פעמיים מצחיק: ״סוניק - הסרט 3״ בקולנוע והוא יעשה כיף לקטנים ולגדולים
סוניק הקיפוד חוזר בסרט שלישי בסדרת הסרטים, והפעם השחקן ג'ים קארי מגלם בו שתי דמויות: גם סבא וגם נכד • ובזכות השיגעון שלו גם ההורים שלוקחים את ילדיהם לקולנוע יכולים להנות
יש שתי סיבות עיקריות לצפות ב"סוניק – הסרט 3", ולשתיהן קוראים ג'ים קארי. נכון, הקומיקאי המופרע והאגדי גם השתתף בשני הסרטים הקודמים בסדרה, וגם בהם הוא לא התקשה לגנוב את ההצגה ולהיות גולת הכותרת. אך בפעם הזאת קארי מגלם שני תפקידים ומספק מנה כפולה של כיף, כך שאם גדלתם על ברכי השטויות שלו, צפויות לכם 110 דקות מבדרות למדי.
סיפורנו להיום: הקיפוד הזריז סוניק (שממשיך לדבר בקולו של בן שוורץ), חובר לחבריו הטובים נאקלס (אידריס אלבה) וטיילס (קולין אושונוסי), כדי להתעמת עם שאדו (קיאנו ריבס), סופר-קיפוד עצבני ועוצמתי שמתעורר לחיים לאחר שהיה מאוחסן בתא הקפאה קריוגני במשך חמישים שנה.
לשאדו הקשוח יש חשבון פתוח עם האנשים שלכדו וכלאו אותו - ושפגעו בנכדתו האדיבה והחביבה של המדען שעשה עליו ניסויים - והוא גם מקבל סיוע מגורם אלמוני. מה שמביא אותנו לג'ים קארי, שמגלם הפעם גם את ד"ר רובוטניק, וגם את הסבא המרושע שלו, הפרופסור ג'ראלד רובוטניק - להלן הגורם האלמוני שמסייע לשאדו.
אז רובוטניק הנכד חובר לרובוטניק הסבא שחובר לשאדו, ושלושתם מקפצים ברחבי העולם בחיפוש אחר צמד מפתחות שיאפשרו להם להפעיל את המכשיר שיאפשר להם להשמיד את כדור הארץ. או משהו כזה. האם סוניק והחבר'ה יצליחו למצוא את המפתחות לפניהם ולעצור אותם? לא יודע. מה אתם חושבים?
כמו שני הסוניקים הקודמים, גם החלק השלישי בסדרה הוא ברדק רועש, צבעוני ולא מזיק (בסך הכל) שעושה את העבודה המטופשת והילדותית שלו על הצד הטוב ביותר. הוא קצבי ודחוס בהסחות דעת, אין בו רגע דל, חלק מהבדיחות שלו מצליחות להעלות חיוך, והוא לא מהווה עלבון לאינטליגנציה.
קיאנו מגיש הופעה קולית יעילה ומגניבה בתור שאדו, ותמיד כיף לשהות בחברת אידריס אלבה (במיוחד כשהוא לא לוקח את עצמו יותר מדי ברצינות). אמנם לא תזכרו יותר מדי מהסרט אחרי שהוא יסתיים, אבל אם הגיל שלכם נע בין חמש לעשר, זה לא באמת אמור להפריע לכם יותר מדי.
בתוך כך, כפי שנכתב בפתיחת הביקורת, הופעתו הכפולה של ג'ים קארי היא הרוטב הסודי (והלא לחלוטין שפוי) שידאג לכך שגם ההורים שמלווים את הילדים שלהם לקולנוע ייהנו קצת.
הפרצופים המטורפים שהוא עושה. הריקודים הדביליים שהוא רוקד. משחקי המילים חסרי ההיגיון שנורים מפיו. עכשיו תכפילו את הכל בשתיים. שיא הסרט מבחינתי מגיע כאשר שני הרובוטניקים מניעים את גופם לצלילי "Galvanize", של הכמיקל בראדרס, בשעה שהם עושים את דרכם דרך שדה לייזרים קטלני. ויש כאן עוד כמה וכמה רגעי קסם קומיים שלהם אחראי קארי (כמו הקטע שבו הוא מתופף על הכרס שלו, לדוגמה). איזה מזל שהמפיקים של סרטי סוניק הבינו שהוא הדבר הטוב ביותר בסדרה הזאת. מי ייתן ובסרט הבא בסדרה ייתנו לו לגלם שלושה תפקידים לפחות.
