- רוצחי פרח הירח
אפוס היסטורי אמיץ, אינטימי ומרתק שעוסק בחטא הקדמון של האומה האמריקאית ושמוצא את מרטין סקורסזה בן ה-81 בשיא כוחו. תצוגות משחק מסעירות של לאונרדו דיקפריו ורוברט דה נירו, הופעה מאופקת ונוגעת ללב של לילי גלדסטון, מוזיקה נפלאה של רובי רוברטסון, אינספור רגעי קסם קולנועיים ששזורים לאורך 206 דקותיו של הסרט, והופעת אורח קצרה ומצמררת של סקורסזה עצמו, שחותמת את היצירה בצורה מושלמת. איזה סרט עצום.
- אופנהיימר
סמכו על כריסטופר נולאן שייקח את סיפור חייו של אבי פצצת האטום, ג'יי. רוברט אופנהיימר, ויהפוך אותו לשובר קופות קייצי ומסחרר באורך של שלוש שעות. דרמה ביוגרפית סוחפת ומלאת מתח ועניין שמתהדרת בתסריט תזזיתי, באנסמבל שחקנים מעולה ובדיוק של שעון שוויצרי. וזה רק הולך ומשתפר בצפיות חוזרות.
- טאר
טור דה פורס מוטרף ומפעים של קייט בלאנשט בתור מנצחת בינלאומית מפורסמת ואנוכית שמסתבכת בפרשייה לא ברורה שמאיימת לחסל לה את הקריירה. סרטו של טוד פילד מגולל סיפור עכשווי, ערמומי, חידתי ומבלבל במתכוון, שמסתיים באופן בלתי נשכח (ושגורם ל"מאסטרו", של בראדלי קופר, להראות כמו סרט ילדים).
- רוחות אינישרין
עשור וחצי אחרי ששיתפו פעולה ב"ברוז'", מרטין מקדונה מתאחד עם ברנדן גליסן וקולין פארל כדי להגיש קומדיה טרגית (או טרגדיה קומית) על חברות, מימוש עצמי ובדידות קיומית, על רקע מלחמת האזרחים האירית. סרט אפל, פיוטי, מחריד, אבסורדי, עצוב ומתעתע בפשטותו. מלא באופי ובנשמה. הופעות מרגשות ויוצאות מן הכלל של כולם (כולל ג'ני האתון).
- בו מפחד
הבמאי היהודי-אמריקאי ארי אסטר צולל אל תוך נפשו האפלה ושולף משם קומדיית אימה פרוידיאנית, מסויטת וחסרת מעצורים שתגרום לכם לשאול "מה לעזאזל קורה כאן?" בכל כמה דקות. מעיק ומבריק במידה שווה. אינו חס לא על הדמות הראשית שלו ולא על הצופים. לא מושלם, אבל בהחלט שווה את הנסיעה. אם דיוויד לינץ', צ'רלי קאופמן וטרי גיליאם היו עושים תינוק, ככה הוא היה נראה.
- הסיפור המופלא של הנרי שוגר
עיבוד מענג ומושלם לסיפורו הקצר של רואלד דאל שמתכבד להיות הדבר הנהדר ביותר שווס אנדרסון עשה מאז "מלון גרנד בודפשט". קצבי, משעשע ושופע יצירתיות. מספיק בארבעים דקות יותר ממה שבמאים אחרים מספיקים בעשור. אנדרסון במיטבו. זמין בנטפליקס (יחד עם עוד שלושה עיבודים מומלצים לסיפורים קצרים של דאל).
- 7 ברכות
הסרט הישראלי הטוב ביותר שראיתי ב-2023. מלודרמה משפחתית מורכבת ומלאת הפתעות שנעזרת בתסריט פנטסטי (של אלינור סלע וריימונד אמסלם, שגם מככבות) ובצוות שחקנים אדיר כדי לעסוק בנושאים אוניברסליים כמו מסורת, זהות ומחילה. איילת מנחמי, שערכה וביימה, מנווטת בגבורה בין הדמויות הרבות ולמצליחה לשמור על איזון מרשים בין כל הרכיבים. הדיאלוגים קולחים. הרגשות מבעבעים. הדרמה גדולה מהחיים. כך עושים את זה נכון.
- הצצה ליחסים
הבמאי המצוין טוד היינס חוזר לפרברים האמריקאיים עם מלודרמה נשית מעיקה, מצחיקה וסנסציונית למראה שמציפה רגשות ומציתה דיונים סוערים. ג'וליאן מור ונטלי פורטמן עושות עבודה משובחת וארסית בחזיתו של הסרט, בשעה שצ'רלס מלטון, הבחור הצעיר והחתיך שמשלים את המשולש המטריד, שובר לצופים את הלב בהופעה עדינה ומהממת שלא תצא לכם מהראש.
- החלטה לעזוב
בלש הסובל מאינסומניה מתאהב באלמנה החשודה ברצח בעלה במותחן הרומנטי המהפנט והמסוגנן של המאסטר הקוריאני פארק צ'אן-ווק ("שבעה צעדים"). סרט שמשליך את הצופה אל תוך מבוך היצ'קוקי סבוך ומפותל של סודות, שקרים ומניפולציות, ולא מאפשר לה למצוא את הדרך החוצה. מבלבל ומרשים. מסורבל ואובססיבי. סוריאליסטי וחידתי. יצירה מטלטלת ויפהפייה להכאיב שממשיכה להדהד בתודעה הרבה אחרי שהיא מסתיימת.
- ברבי
צפיה שניה בשובר הקופות הצבעוני והשנון של גרטה גרוויג קצת הורידה לי את ההתלהבות ממנו (דבר דומה קרה לי עם "אסטרויד סיטי", אגב). אבל איך אפשר להתעלם מהתופעה התרבותית המפלצתית הזאת? במרכז העלילה: מרגו רובי ואמריקה פררה יוצאות להילחם בפטריארכיה ובתאגידים. אך דווקא ריאן גוסלינג הוא זה שגונב את ההצגה עם תצוגת משחק מבריקה ומצחיקה בטירוף שמוכיחה שאין דבר שהוא לא יכול לעשות. אם כבר לצפות בפרסומת לצעצועים באורך של שעתיים, שתהיה כזו.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
