החצי הראשון של הסרט השביעי בסדרת "משימה בלתי אפשרית" הוא די מושלם. הפתיחה הארוכה והסבלנית, שמזכירה מאוד את סרטי ג'יימס בונד, מכניסה את הצופים לאווירה באופן מיטבי, והאקספוזיציה והאקשן שמגיעים בעקבותיה מתהדרים באלגנטיות אופראית, בקנה מידה מרשים ובתשומת לב לפרטים הקטנים.
צוללת רוסית שפוגשת גורל עגום, מרדף סוסים מדברי בעיצומה של סופת חול, ישיבת מודיעין שבה מסבירים לנו בתיאטרליות מי נגד מי ומה מוטל על הכף - בדומה לרגעים הטובים ביותר בשני הסרטים הקודמים בסדרה (שבוימו גם הם, כמו זה הנוכחי, בידי כריסטופר מקווארי), הכל מבוצע ברמה הכי גבוהה שיש, קומפלט עם שוטים איקוניים, הומור שנון ורגעי פעולה סוחפים ויוצאי דופן באיכותם. בקיצור, תענוג.
במרכז העלילה הפעם עומד מרוץ גלובלי בעקבות שני חצאי מפתח שמקנה גישה לפרזיט דיגיטלי קטלני ומסתורי, שמזהם את המרחב הווירטואלי ושמאיים להשמיד את מושג האמת. איתן האנט (טום קרוז הבלתי נגמר) וחבריו לצוות (רבקה פרגוסון, סיימון פג ווינג ריימס) דולקים בעקבות המפתח, ומובן שיש גם את אלה שדולקים בעקבותיהם.
מפה לשם, כולם מוצאים את עצמם מתרוצצים זה אחר זה בנמל התעופה של אבו דאבי וברחובות רומא, וטום קרוז מקבל שפע של הזדמנויות לעטות מסיכות, לרסק מכוניות, להפעיל את קסמו האישי ולרוץ המון (איך לא).
החריקות מתחילות בחצי השני של הסרט, כשמקווארי לא ממש מצליח לעלות להילוך גבוה יותר והעסק טיפה נתקע. הנבל המרכזי נראה כאילו יצא מטלנובלה, הדמויות מבלות זמן רב מדי על רכבת דוהרת, ולראשונה בסדרה, בהחלטה מאכזבת שמתקשה להצדיק את עצמה, אנו גם למדים מעט על עברו של האנט.
אין בכך לומר שלא נהניתי, כי דווקא נהניתי מאוד. אבל אם עד לשלב מסוים חשתי שהפרק הנוכחי יצליח לעקוף את הפרק הקודם (והמעולה) בסדרה - מתישהו הבנתי שזה פשוט לא יקרה. לא נורא. למרות גילו המתקדם והאופן הקצת עייף שבו הוא מגלם את האנט, קרוז עדיין מספק את הסחורה, והפעלולים המטורפים שהוא מבצע כאן מבססים את מעמדו כבאסטר קיטון של המאה ה-21. אז לא, לא מדובר בסרט הטוב בסדרה. אבל בכל מה שקשור לסרט קיץ מסחרר ומבדר, תתקשו למצוא כרגע מישהו שמבצע את משימתו טוב יותר.
ציון: 8
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו