הסרט החדש של ספיידרמן מסחרר, סוחף ומלא דמיון

סרט האנימציה "ספיידרמן: ממד העכביש" היה הפתעה אדירה ומשמחת כאשר עלה על המסכים לפני חמש שנים. מעבר לכך שהוא התגלה כסרט ספיידרמן יוצא מן הכלל, שהפליא לרענן את הנוסחה ולהזריק אנרגיה אל תוך הסיפור המוכר לעייפה, בשנים האחרונות הוא גם מסתמן כסרט סופר משמעותי ומשפיע.

בין השאר, סגנון האנימציה הייחודי, הפרוע ומלא החיים שלו הסתנן אל תוך "חתול במגפיים: משאלה אחת ודי" ואל תוך הגרסה החדשה של "צבי הנינג'ה" (שתעלה לאקרנים באוגוסט), וגימיק המולטיוורס שעמד במרכזו הפך לאופנה הלוהטת של ז'אנר גיבורי העל. כעת נשאלת השאלה: האם סרט ההמשך הבלתי נמנע יצליח לענות על הציפיות הגבוהות ולשמור על הרמה?

התשובה הקצרה היא "חד־משמעית כן". "ספיידרמן: ברחבי ממדי העכביש" הוא סיקוול מושקע, מסחרר וסוחף לחלוטין שמענג את האישונים מתחילתו ועד סופו. הוא גדול יותר, מסובך יותר ושאפתני יותר מקודמו, ומכיוון שסרט המשך נוסף ייצא לאקרנים בעוד כתשעה חודשים, הוא גם מסתיים בשיא המתח ומבטיח ש"המשך יבוא".

אבל באותה נשימה, הוא גם מלא דמיון וגדוש ברגש, יש בו כמות מטורפת של אינפורמציה והסחות דעת, והוא לגמרי עומד בפני עצמו. השעתיים פלוס שהוא נמשך עברו לי בצ'יק, והאמת היא שממש לא הייתי מתנגד לצפות בו שוב. פשוט אי אפשר לקלוט ולעבד את כל הפרטים בצפייה אחת.

אם בפעם הקודמת גיבורנו מיילס מורלס (שאמיק מור) זכה לכך ששלל ספיידרמנים מיקומים מקבילים יבקרו אותו בעולמו, הרי שהפעם מיילס וחברתו הטובה גוון סטייסי/ספיידר וומן (היילי סטיינפלד) נאלצים לצאת ולבקר אותם ביקומים המקבילים שלהם - וזאת על מנת לעצור נבל־על בשם "הכתם" (ג'ייסון שוורצמן), שמסוגל לקפץ בין ממדים.

דמויות חדשות שמצטרפות להרפתקה הנוכחית כוללות ספיידר־וומן הרה (איסה ריי), את ספיידרמן 2099 (אוסקר אייזק), שהוא גם ערפד וגם נינג'ה, ואת ספיידר פאנק (דניאל קלויה), שגונב את ההצגה. העלילה המפותלת והסבוכה גם מוצאת את הזמן ואת המקום לגעת בסוגיות של התבגרות והורות (ועושה זאת בדיוק ובתבונה). בשורה התחתונה, מדובר בחגיגה.