"אין מצב": יותר מעניין לנסות לנתח את הסרט הזה מאשר לצפות בו

"אין מצב", סרטו השלישי של ג'ורדן פיל כבמאי-תסריטאי (אחרי "תברח!" שעל תסריטו המקורי זכה בפרס האוסקר ו"אנחנו"), הוא מותחן מדע בדיוני פרובוקטיבי ומלא במודעות עצמית, שגדוש ברעיונות ובדימויים יפים שאפשר לדון בהם במשך שעות. הבעיה היא שהרבה יותר מעניין לדבר על הסרט, לנתח אותו ולנסות לפצח אותו מאשר אשכרה לצפות בו. במרכז העלילה ניצבים או.ג'יי (זוכה האוסקר דניאל קלויה, שכיכב גם ב"תברח!") ואמרלד (קיקי פאלמר, "נוכלות בלי חשבון") - אח ואחות אפרו-אמריקנים שמבקשים לצלם את הישות החייזרית המסתורית שהחלה לרחף מעל לחווה המבודדת שאותה הם מנהלים.

זו חווה שמספקת סוסים לסרטים הוליוודיים, ומאז מותו הפתאומי והמסתורי של אביהם של האחים, החווה שרויה בקשיים כלכליים. בינתיים, כדי להמשיך ולשרוד, או.ג'יי החליט למכור חלק מסוסיו לפארק שעשועים בסגנון המערב הפרוע שפועל בסמוך ושמנוהל בידי ג'ופ (סטיבן יאון, "המתים המהלכים"), גבר קוריאני-אמריקני שהיה כוכב טלוויזיה בילדותו. אך התקווה הגדולה של או.ג'יי ואמרלד היא שצילום איכותי של החייזר המסתורי שלהם ישים סוף לבעיותיהם ויהפוך אותם לעשירים ולמפורסמים.

במקביל, "אין מצב" מציג סיפור נוסף שהתרחש בעבר על הסט של הסיטקום שבו כיכב ג'ופ בתור ילד. כוכב הסיטקום, כך מתברר, היה שימפנזה, ויום אחד, כך למדים הצופים, השימפנזה התחרפן תוך כדי צילומי הסדרה והפך לרצחני. מה הקשר בין שני הסיפורים? שאלה טובה.

התסריט האמביציוזי של פיל מקפץ בין שני הצירים העלילתיים הנ"ל תוך כדי שהוא מעמיס על האירועים שכבות של משמעות. מלבד מחוות ברורות לשוברי קופות אייקוניים של סטיבן ספילברג, כמו "מפגשים מהסוג השלישי" ו"מלתעות", תוכלו למצוא כאן גם אווירה חידתית ומבשרת רעות (שכמו נלקחה מסרט של דיוויד לינץ'), עיסוק בעסקי השעשועים (שמזכירה ברוחה את הסיפור על ילד הפלא ב"מגנוליה" של פול תומאס אנדרסון) ואזכורים לתולדות הקולנוע (ולאדווארד מויברידג', הצלם הראשון שהצליח ללכוד תנועה בעדשתו). בתוך כך, מכיוון שבסרט של ג'ורדן פיל עסקינן, מובן שיש כאן גם נוכחות רצינית של נושאים כמו ייצוג של מיעוטים, גזענות והיסטוריה אמריקנית.

עם זאת, באופן מתסכל, הסרט מתקשה להתרומם ולעבוד בזכות עצמו, ודווקא ההארות וההבחנות התרבותיות השונות שניבטות מבין דימוייו מתבררות כחלק המעניין יותר בחוויה. ניכר שפיל מעוניין ליצור שובר קופות שנוקט עמדה פוליטית/פילוסופית; שובר קופות שאומר משהו משמעותי באשר לטבעם של שוברי קופות. אך הספקטקל שהוא עצמו מציע לצופיו בסופו של דבר פשוט אינו סוחף, מקורי או מרשים דיו כדי להצדיק את הפרויקט היומרני שלו, ודווקא הוא פועל בתוך מרחב תסריטאי שבו אין טיפה של היגיון פנימי. כתוצאה מכך, המערכה השלישית של הסרט, שנדרשת לספק תשובות לכל השאלות המסקרנות שנשאלו עד לאותה נקודה, קורסת אל תוך עצמה ומותירה את הצופים מאוכזבים.

אין ספק שג'ורדן פיל הוא יוצר מוכשר. האווירה הסמיכה של הסרט - שנסמכת על עיצוב סאונד מושקע ומדויק מאוד - יעילה ונהדרת, ובהחלט תמצאו כאן כמה רגעים ויזואליים מצמררים ויוצאי דופן שנחרטים בזיכרון (כמו גשם של מפתחות ומטבעות, או פיסט באמפ מדמם בין הקוף-שחקן המתפרע לבין אחד מכוכבי המשנה שלו). אבל "אין מצב" לא מצליח לתרגם את רעיונותיו המרתקים לחוויה קולנועית מרתקת. מקרה קלאסי של השלם קטן מסך חלקיו.

ציון: 6