"המסע המופלא של פרדי ייטס": ככה כותבים רב מכר

כמה פעמים נדירות שאפשר לספור בשנה מבליח ספר ילדים שמצליח להפתיע ולהפוך למועמד לספר הילדים המתורגם הטוב של השנה? “המסע המופלא להפליא של פרדי ייטס" הוא דוגמא מצוינת.
אביו הביולוגי של פרדי בן ה־11 נטש אותו לפני שהוא נולד, ואמו מתה אחר כך. נקודת הפתיחה של הספר היא רגע אחרי הפרידה מסבתו. במכתב שהשאירה לו הוא מגלה פרטים על אביו הביולוגי ומחליט לחפש אותו. אל ההרפתקה מצטרפים שני חבריו, צ'ארלי ובן, למסע ברחבי וולס, לוקיישן לא שגרתי לספר ילדים שמתורגם לעברית, אך הסופרת ג'ני פירסון מצליחה להעביר לקורא הצעיר הישראלי, שספק אם אי פעם שמע על המדינה הזאת, תחושה של היכרות מעמיקה עם המקום, נופיו ואנשיו. כך הקוראים לומדים דבר או שניים על חברות ילדית, ומזדהים מיידית עם הדמויות, שמתובלות בהומור הכרחי.

אינני יודע לאפיין את ספרות הילדים המודרנית של האי הבריטי, אבל ניתן להסכים אולי על "הארי פוטר" כמתווה הדרך. במובן הזה סיפורו של  פרדי עונה לכל חוקי הז'אנר החשובים באמת: הוא לוכד בזכות כנות נטולת חנפנות, חמימות אנושית ובעיקר אהבה לילדים, את ליבו של הקורא גם אם הרפרנס שלו הוא הארי פוטר ובין אם לאו.

אין כאן ניסיון להמציא את הז'אנר מחדש, יש כאן ספר שמיועד לאוהבי ספרים או כאלו שגילו את הספרות רק עכשיו בהגיעם לגיל דו ספרתי. המשימה הזאת היא ממש לא פשוטה, אבל הסופרת שעל פי חיפוש קצר בגוגל מתברר שהיא מורה, מצליחה ללכוד את הרגע הזה בו אתה פוגש גיבור שכל ילד ברחבי העולם יוכל להזדהות עימו ולהמשיך לחשוב עליו גם אחרי שסיים את הספר. אולי בזכות העיסוק שלה בהוראה והיכרותה עם ילדים רבים, היא הצליחה לייצר את תחושת הקסם האותנטית הזאת, שמכירים כל אוהבי הספרות, ולא משנה באיזה גיל. הם גם יודעים כמה היא נדירה. אני והבן שלי נחכה בציפייה לספר הבא של פירסון.

ג'ני פירסון / המסע המופלא להפליא של פרדי ייטס, מאנגלית: אורה דנקנר, איורים: רוב בידולף;

ספרי עלית הגג, ידיעות אחרונות ספרי חמד, 266 עמ', לא מנוקד