"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

חוקרים בספרייה הלאומית מוחים על מינוי שי ניצן לרקטור

הידיעה על מינוי פרקליט המדינה לשעבר "להנהיג את מכלול עולמות התוכן" של הספרייה הלאומית מעוררת אי-נחת במסדרונות המוסד • "הופתענו והתחלנו לתהות האם מדובר במינוי פוליטי", אומר אחד מאנשי המקצוע

,עודכן
0השמעה
שי ניצן על רקע הספרייה הלאומית, צילום: אורן בן חקון, יוסי זליגר

הידיעה על מינויו של פרקליט המדינה לשעבר שי ניצן לתפקיד רקטור הספרייה הלאומית, לא חולפת בשקט במסדרונות המוסד. ל"ישראל היום" נודע כי חוקרים בכירים רבים בספרייה קיבלו את הידיעה על המינוי בהפתעה גמורה, ועתה חלקם מתבטאים נגדו.

תפקיד רקטור הספרייה הלאומית הוא תפקיד חדש ש"גובש בעקבות רפורמה ניהולית שהחליט עליה דירקטוריון הספרייה", לדברי דוברות המוסד. דירקטוריון הספרייה הקים ועדת איתור (שהורכבה ברובה המוחלט מחברי הדירקטוריון בעצמם), ובסוף התהליך הוכרז על שי ניצן כמועמד שנבחר. במסגרת תפקידו ניצן "ירכז וינהיג את מכלול עולמות התוכן של הספרייה במטרה להגשים את חזון הספרייה המתחדשת שנועד להציבה כמרכז תוסס של ידע, מורשת, תרבות וחינוך עבור מדינת ישראל".

על רקע סערת מינוי מ"מ פרקליט המדינה: שי ניצן עזב את התפקיד // צילום: לע"מ

אלא שחוקרים ותיקים בספרייה ביקשו ביממה האחרונה להגיב, לא בלי חשש, לדבר המינוי, ולהתנגד לו – בעיקר על רקע הגעתו של ניצן מתחום שרחוק מעולמות הספרייה. "ברגע ששמענו על המינוי, הופתענו והתחלנו לתהות בינינו ובין עצמנו האם מדובר במינוי 'מלמעלה', כלומר מינוי פוליטי", מספר אחד החוקרים. לדבריו "95 אחוז מהתכנים בספרייה הם סביב העולם היהודי והיהדות – מה לניצן ולזה? אנחנו מבינים את הרצון לבצע מטמורפוזה בספרייה ולהפוך אותה למוקד לאומי ורב-תרבותי בגלל אתגרי המאה ה-21, אבל תמוה שממנים לתפקיד האחראי על התוכן איש שאינו מתחום התרבות, או התרבות היהודית".

תולעת ספרים? גם אנחנו

הירשמו עכשיו לניוזלטר הספרותי של ישראל היום

לדברי איש מקצוע אחר, שעובד שנים בספריה, המבוכה ממינויו של ניצן נובעת גם מכך שתפקיד הרקטור נוצר יש מאין. "אנחנו עוד לא יודעים מה התפקיד הזה אומר, ואני משער שניצן הוא זה שייטול את הסמכויות ויגבש את הגדרותיו. כך או כך, אין ספק שעכשיו לצד המנכ"ל תהיה עוד סמכות – הרקטור, ואנחנו ניאלץ להיות כפופים לשני ראשים".

מבט מבפנים על הספרייה הלאומית,צילום: אורן בן חקון

חוקר אחר הבהיר כי למיטב ידיעתו, המנהל האקדמי של הספרייה, פרופ' אלחנן ריינר, עתיד לסיים את תפקידו בקרוב והתקן שעליו הוא יושב יבוטל. "לפי מה שאני מבין, ניצן ימונה לרקטור במקום תקן המנהל האקדמי, כחלק מ'ההתחדשות' שהספרייה מבקשת לעצמה. ליו"ר הדירקטוריון דוד בלומברג יש אינטרס פוליטי ברור למנות את ניצן לתפקיד בגלל הקשרים הרבים של ניצן, שאולי יסייעו לגייס משאבים לטובת הספרייה. אותנו, החוקרים, פחות מעניינים המאבקים הפוליטיים – אותנו מעניין שעבודת המחקר החשובה תתבצע והתקציבים יופנו אליה".

אותו איש מקצוע הבהיר כי לפי הודעת יו"ר הדירקטוריון לעובדי הספרייה, "ניתן היה להבין בין השורות כי מינוי ניצן ינגוס משמעותיות בסמכויות של המנכ"ל המכהן, אורן וינברג, שהוא איש ספרייה ותיק ומצוי בתחום שנים רבות. כך או כך", אומר האיש, "זה לא תקין שמביאים אנשים מעולמות רחוקים לספרייה כדי לסדר להם איזה ג'וב".

לבקשת "ישראל היום", הספרייה הלאומית העבירה את הדרישות לתפקיד הרקטור, כפי שהן נוסחו על ידי ועדת האיתור. הדרישות, יש לציין, אינן פרטניות ואף מעורפלות, וכוללות "השכלה אקדמית רלוונטית", "שיעור קומה אינטלקטואלי", "כושר הבעה וייצוג", "יכולת ניהול מו"מ" ו"יחסי אנוש מעולים".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר