"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X
דעה

סערה בכוס תה: ארגון ההנצחה הבריטי הגדיר את הסופרת איניד בלייטון כמיזוגנית וגזענית

מחברת "השביעייה הסודית" מקבלת תוספת ביוגרפית ביקורתית במיוחד בשל צדדים פחות חיוביים באישיותה • איך מגשרים על הפער בין ערכים להיסטוריה? • ומהן הסכנות שבתרבות הביטול? • דעה

, עודכן
0השמעה
השחרת יתר של דמויות היסטוריות. איניד בלייטון, צילום: גטיאימג'ס

היא כתבה 800 ספרים, תורגמה ל-90 שפות, נחשבת לסופרת הילדים הפופולרית ביותר בבריטניה, והקדימה את ספרי "הארי פוטר" שנים אחרי שהלכה לעולמה. ובכל זאת, באתר ההנצחה הבריטי "עיגולים כחולים", בו מובא מידע על אישים חשובים בממלכה המאוחדת, נוספה לאחרונה ביקורת קשה על הסופרת איניד בלייטון.

עדכון הביוגרפיה שלה הינו חלק משורה ארוכה של עדכונים שנעשים באתר בשנים האחרונות, וביתר שאת מאז מחאת ה-BLM, תוך הבאת צדדים פחות סימפטיים של דמויות היסטוריות בריטיות.

בלייטון, שנולדה בשנת 1897 והלכה לעולמה בשנת 1968, מוגדרת באתר, בין השאר, כסקסיסטית, הומופובית, קסנופובית שונאת שחורים, וכותבת בינונית ולא מוכשרת שלא צריכה לזכות להיות מונצחת כחלק מהמורשת הבריטית.

עם זאת, האתר מסייג את דבריו ומציין במקביל כי "אחרים מנגד אומרים שאי אפשר להתעלם מכתיבתה שהשפיעה על דורות רבים, ויש לה תפקיד גדול בבניית עולמם של ילדים לאורך השנים".

התיאור החדש של מחברת "השביעייה הסודית", "חבורת הבלשים והכלב" ומאות ספרים אחרים, כגזענית עורר סערה רחבת היקף בבריטניה ובשאר העולם, וגל ענק של ביקורת וטענות כי ישנם גורמים רדיקליים שלא ינוחו עד שיהרסו את כל ההיסטוריה הבריטית. המבקרים גם טענו כי "כת חדשה מוארת בעיני עצמה התעוררה כעת, ומערערת את כל המוסדות התרבותיים של הממלכה".

כמו כן, חברים באגודת ההנצחה של הסופרת הגיבו גם כן וציינו כי "הביקורת הנוכחית נכשלת בהבנת הכתיבה של בלייטון על רקע תקופתה, וכי הסופרת שהלכה לעולמה הייתה כותבת היום את מסריה באופן שונה ותואם לערכי התקופה בה אנו חיים כיום".

בארגון ההנצחה מגיבים כי "אדם צריך להיראות על כל צדדיו".

על הפער שבין ערכים להיסטוריה

ברור הדבר שאכן ההיסטוריה האנושית כוללת בתוכה לא פעם דיכוי וניצול נוראיים.

השאיפה כיום "לתקן" את ההיסטוריה, להוסיף את נקודת המבט של הצד המודר ממנה, כגון של שחורים, אסייתים, להט"בים ומיעוטים אחרים, היא שאיפה צודקת באופן שלא ניתן להכחיש. אבל, וכאן האבל הגדול, יש לנקוט גם במשנה זהירות.

מחיקה של התרבות הרומאית למשל, הפלת הפסלים של ג'ורג' וושינגטון, וינסטון צ'רציל ואחרים, רק בגלל שהיו להם צדדים שליליים או שפעלו במסגרת המקובל בימיהם, לא תתקן את ההיסטוריה ולא תחזיר את הגלגל לאחור – אלא רק תייצר בורות. במסגרתה ישגשג שוב אותו רוע בו לחמו מיעוטים מדוכאים אלו.

וינסטון צרצ'יל ניצח את הגזענות והפאשיזם באירופה גם אם לא היה אדם שלם, ג'ורג' וושינגטון חולל את מסע החירות והדמוקרטיה של ארה"ב גם אם לא הייתה זו חירות מלאה. השכחה של המעשים החשובים האלו והשחרת יתר של האנשים האלו לא תחולל תיקון, אלא תהווה כלי רב עוצמה לערעור המורשת החיובית שהם יצרו.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר