דרור בורשטיין הוא הזוכה בפרס עגנון לשנת 2026. הפרס היוקרתי בסכום של 40 אלף שקלים יוענק לו בטקס שיתקיים בירושלים בסוף דצמבר. בורשטיין בן ה-56, המשמש גם פרופסור חבר בחוג לספרות באוניברסיטה העברית, פרסם עד כה יותר מ-25 ספרים וכן שורה ארוכה של תרגומים. ועדת הפרס ציינה בנימוקיה כי "כתיבתו הענפה של דרור בורשטיין חוצה ז'אנרים, תקופות ותחומי ידע" וכי היא "עשויה מאהבת ספרות ותשוקת דעת וככזו היא מסרבת לציית להבדלים בין האדם לסביבתו, בין אם אלה תנים, טיפות גשם אם עטלפים, ובין הספרותי להיסטורי".
השופטים, ד"ר יחיל צבן, ד"ר שירה סתיו והעיתונאית ענת שרון בלייס כינו את גוף כתיבתו של בורשטיין "קורפוס ספרותי רנסאנסי יחיד מסוגו, המעניק לקוראיו מבט מפוכח וחומל על הקיום האנושי, ומכיר באכזריותו וביופו". מאז פרסום ספר השירה הראשון שלו "פירות/גט" (1999) והרומן הראשון פרי עטו "אבנר ברנר" (2003), בורשטיין אכן הקדיש את כתיבתו למגוון רחב במיוחד של נושאים. אלה נעים בין חזון דיסטופי השואב ממקורות תנ"כיים ("טיט", משנת 2016), בעלי חיים ("פליטי אור: מעוף בעקבות עטלפים", בשיתוף מאיה ויינברג, משנת 2019, התבוננות בטבע ("להבות הלב וענני הגשם", משנת 2024) ורומנים חברתיים-אינטימיים ("הנכד", משנת 2026).
בורשטיין, ששימש בעבר עורכו של כתב העת "הליקון" וערך את ספרי השירה של ההוצאה, גם אצר מספר תערוכות ובהן הביאנלה הישראלית השנייה לרישום, כתב מסות על אמנות ולימד קורסים בנושא. רשימת הספרים שערך ארוכה במיוחד וכוללת בין השאר ספרים מאת ענת לוין, ישראל אלירז, זלי גורביץ, יעקב צ. מאיר, בלה שייר, נגה אלבלך ואמיר זית. הוא ייסד ביחד עם משוררים נוספים את הוצאת "ירח חסר" המפרסמת שירי הייקו מקוריים ומתורגמים לעברית, ובמסגרתה תרגם מאנגלית מבחר אסופות.
ספריו של בורשטיין תורגמו לשפות רבות ובהן תורכית, אזרית, גרמנית, איטלקית, אנגלית וספרדית, זכה בעבר פעמיים בפרס ראש הממשלה ע"ש לוי אשכול וכן זכה בפרס שר החינוך והתרבות לשירה, בפרס ברנשטיין, בפרס י"ל גולדברג, בפרס ביאליק ובפרס ניומן.
"ספריו עשויים מספרים אחרים, משירה עתיקה, מאבק כוכבים, ממעוף הציפרים ומתנועות המכחול על הבד", כתבו עליו שופטי פרס עגנון. ״קוראיו נקראים להתקרב, לשכב לידו על ספסל רחוב. לשחזר כד מחרסי השפה ולהכיר בשבריריותם וארעיותם של החיים...". על ספרו האחרון "הנכד" כתבו כי הוא "מאורע בספרות הישראלית של הזמן הזה", הלוכד את רגע השבר הנוכחי על כאבו, אימתו ומופרכותו ופותח אופקי דמיון חסומים.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו