ב־2008 חייזרים נחתו בכדור הארץ ואנחנו בכלל לא ידענו. בזכות יכולתם של הפולשים לשנות צורה, הם נטמעו בתוך האוכלוסייה בעמדות מפתח, מחכים לרגע שבו יוכלו לחשוף את זהותם האמיתית ולהשיג שליטה בגורל האנושות.
כל זה קרה ב"הפלישה הסודית", סאגת קומיקס חובקת כותרים שהפכה לסדרת טלוויזיה מצליחה. כולם השתתפו בחגיגת החייזרים; ספיידרמן, דוקטור סטריינג', אקס מן, ארבעת המופלאים, איירון מן וחבורת הנוקמים. ומול כל התותחים הגדולים - מי ששיחקה את התפקיד המשמעותי באמת היתה קרול דנברס, הלא היא קפטן מארוול.
דנברס היא דמות ותיקה שנוצרה ברוח הפמיניזם בשלהי שנות ה־60. ובאמת, קל לראות את ההקבלה בין החיפוש של קרול אחר זהות לבין החיפוש של האישה המודרנית אחר מודעות מוגברת ושחרור עצמי. כנערה, דנברס היתה שאפתנית ועבדה קשה כפליים מאחיה. כשאביה השמרן לא האמין ביכולתה להתקבל לקולג' - היא התעמתה איתו, התגייסה והפכה לחיילת מצטיינת.
זהו סיפור העצמה נשי קלאסי, שקיבל תפנית כשדנברס נחטפה על ידי חייזרים שהפכו אותה לגיבורת־העל קפטן מארוול. במשך ארבעה עשורים קפטן מארוול כיכבה בכותר עצמאי משלה והתארחה בסיפורי קומיקס רבים. מה שמעניין וחריג בסיפור של קפטן מארוול הוא שהסיפור והמראה של הדמות התעדכנו לפי רוח התקופה - וכך היא שימשה קול עדכני למהפכת השוויון המגדרי.
מנפצים את לוחות הברית
הסלוגן שנבחר לקדם את סאגת "הפלישה הסודית" היה "קבלו את השינוי". כך הכינו את הקהל חובב גיבורי־העל ושאר בני האנוש לקבל את הטרנספורמציה הבלתי נמנעת ואת הסדר העולמי החדש.
ומהו הסדר החדש? גיוון, שוויון והכלה. תשכחו מחייזרים ירוקים ומאנשי לטאה - מאותו הרגע סמכויות הניהול עברו אחר כבוד מבעלי הכישורים לידי אנשים מרקעים שונים, מתוך התחשבות בפערים חברתיים שונים.
ככה זה. חבר המנהלים של חברות הקומיקס יצא מתוך ההנחה שהדרך לכיסם של המתבגרים עוברת בארגון מגוון, שמעסיק אנשים ממגוון רקעים. וכך קרה שענקי הבידור, דיסני־מארוול וורנר־די.סי, זנחו את הגיבורים הקלאסיים ובנו מחדש את הדמויות בניסיון להתאימן לרוח התקופה. זו הסיבה שהדנ"א של גיבורי־על רבים כל כך השתנה: ניק פיורי הפך לאפרו־אמריקני, ספיידרמן הוא היספני, הבן של סופרמן יצא מהארון, ודרדוויל הוא בכלל בחורה.
כדי להבין את גודל המהלך של שינוי זהותן של הדמויות המקוריות, צריך להבין את עקרון ההמשכיות של הקומיקס: במשך מאות ואלפי חוברות, גיבור הקומיקס מתפתח אך אינו מתחלף. כל שינוי, אפילו מזערי, כמו צבע הבגד או אורך הגלימה של הגיבור, הופך לדיון סוער בקרב קהל הצרכנים.
לכל דמות מצוירת, מבאטמן ועד דרדסבא, יש "תנ"ך", מערכת חוקים שאין לשנות, קאנון המקבע איך הדמות נראית וכיצד היא פועלת. כסופר וכצייר קומיקס אתה מחויב ליצור את הפרק הבא של המותג בתוך מסגרת קיימת. כל זה בהסתמך על התפיסה שמי שלא נשאר נאמן ל־Bible, ה"תנ"ך" של הדמות שקובע את קווי הדמות, יאבד את הגרעין הקשה של הקהל.
שינוי קיצוני כמו אתחול הוא הימור מסוכן - המשול ליצירת לוגו חדש לקוקה-קולה. בעולמות הפרסום והשיווק מעריכים את עקביותו של מותג ופוסלים, כברירת מחדל, רעיונות מרחיקי לכת של קופירייטרים צעירים ונלהבים. אך אבוי, מאז פטירתו של סטן לי, האב המייסד של מארוול קומיקס, לוחות הברית נשברו ויחד איתם כל חוקי העבר. הכניעה במלחמת התרבות למתקפת המיעוטים הפרוגרסיבית לא איחרה לבוא.
פרוגרסיבים, תתמודדו
אחד מעקרונות ערכי ה־Woke הוא לא רק ייצוג על הדף, אלא גם ייצוג מאחורי הקלעים: לתת במה ליוצרים בני מיעוטים, נשים או להט"ב. ואכן, שנה לפני "הפלישה הסודית" הסופרת המוסלמית ג'י ווילו ווילסון, ילידת ניו ג'רזי, פרסמה את הקומיקס "קהיר" שבו אחת מגיבורות הסיפור היא טובה, חיילת ישראלית שמסרבת לשרת בשטחי יהודה ושומרון.
כמעט במקביל, שנה לאחר "הפלישה הסודית", הצטרפה סנה אמאנאט כעורכת ראשית ופעילה לקידום גיוון במארוול קומיקס (כן, יש תקן כזה במצבת כוח האדם של החברה). גם היא ילידת ניו ג'רזי, ממוצא פקיסטני, בוגרת החוג למדעי המדינה והמזרח התיכון באוניברסיטת קולומביה.
כשצמד היוצרות, ווילסון את אמאנאט, קיבלו אור ירוק למתג מחדש את דמותה של מיס מארוול - מה הפלא שקרול דנברס הפכה לקמאלה חאן, נערה ממוצא פקיסטני, ילידת ניו ג'רזי כמובן. העיסוק בזהות תרבותית הפך לנדבך משמעותי ביותר ביצירת הדמות. קמאלה ומשפחת חאן הציגו אסלאם מנומס וליברלי, כשהאימאם במסגד שלה מטיף בדרשותיו לחמלה ולענווה.
בניגוד לדמותה של קרול דנברס, החיילת שהתלבטה בשאלות של נאמנות למערכת, חירויות הפרט וביטחון הציבור, קמאלה חאן מתמודדת עם דילמות של לבוש צנוע וערכים מסורתיים בחיים המודרניים בארה"ב. היא אינה מתמודדת בסיפוריה עם טרור אסלאמי, נושא שנעדר באופן מכוון.
ההחלטה של העורכת אמאנאט להימנע מלהציג ג'יהאדיסטים הקלה על הממסד ועל הקוראים לחבק את דמותה המוסלמית המתונה של מיס מארוול החדשה. סדרת הקומיקס הצליחה ואף זכתה לעיבוד טלוויזיוני. גיבור־העל הלבן, עם המוסר הנוצרי, הלסת המרובעת ומשפטי המחץ, נוצח בידי גיקית, בת למהגרים, המייצגת דור שלם של צעירים שחיים בין תרבויות.
בעקבות הצלחת ההימור, מארוול קיבלו תיאבון והחתימו לסדרות הקומיקס "הפנתר השחור" ו"קפטן אמריקה" את הסופר האפרו־אמריקני טא־נהסי קואטס, פעיל רדיקלי המרבה לבקר באופן חריף את ישראל. הפלישה כבר לא סודית. אפשר לראות בבירור לאן ספינת הבידור של מארוול משייטת - על המרמרה, יחד עם גרטה תוננברג וחנין זועבי.
הפרוגרסיבים לוקים באופן אירוני בעיוורון, אך את העבר לא ניתן לשנות. ג'ורג' וושינגטון סחר בעבדים, ישו לא נהג לעטות כאפייה, ומיס מארוול היתה קצינת חיל האוויר האמריקני, בלונדינית מלידה, מהסוג שנתפס היום כאשכנזייה פריבילגית
במה שונים אלו שהפילו את פסלי חיילי הקונפדרציה בשרלוטסוויל מדאעש, שהחריב את מקדשי תדמור העתיקה? ניפוץ פסלים ומיתוסים הוא תגובה יצרית אינפנטילית, ניסיון נואל למחוק את העבר ולחרב את ההיסטוריה. רק שהפרוגרסיבים לוקים באופן אירוני בעיוורון, אך את העבר לא ניתן לשנות. ג'ורג' וושינגטון סחר בעבדים, ישו לא נהג לעטות כאפייה על צווארו, ומיס מארוול היתה קצינת חיל האוויר האמריקני, נוצרייה ובלונדינית מלידה, מהסוג שנתפס כיום כאשכנזייה פריבילגית.
ככה זה, מה לעשות. פרוגרסיבים, תתמודדו. לאלו שלא מסוגלים להכיל את גיבורי העבר וערכיהם המיושנים אני מציע לייצר גיבור/ה חדש/ה משל עצמם, כזה/ו שמכיל/ה גיוון, שותה חלב סויה ומתנגד/ת לדלק מאובנים. נראה מי ירצה לקרוא את זה.
דרדסבא חייב לשמור על הזקן הלבן שלו, גם אם שפמים הם האופנה האחרונה בברלין. תודה לאל הרעם, ת'ור, על כך שלפחות וולברין לא התחיל להוריד שערות. בינתיים.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו