תקציב הספריות הציבוריות הולך להיחתך. הנפגעות: הרשויות החלשות

ערב קריר של סוף ינואר. בפינת הילדים בספרייה העירונית המרכזית של הרצליה יושבים אב ובנו בן ה־4. האב מקריא בהתלהבות את הספר ״זוֹג״ מאת הסופרת הבריטית ג'וליה דונלדסון. בינתיים, מאיה אבישר, תלמידת י״ב בתיכון להנדסאים הרצליה, מסייעת למבקרים עם המלצות קריאה, ובין לבין מחזירה את הספרים למקומם. היא מתנדבת כאן פעם בשבוע כחלק מפרויקט מחויבות אישית של בית הספר. ״אני קוראת הרבה. כל שבוע יוצא לי להחזיר ספר ולקחת אחד אחר״, אומרת נציגת ״דור הטיקטוק״ ומספרת שגם חבריה לשכבה קוראים לא מעט. אבישר קונה ספרים לעיתים רחוקות. ״אני מעדיפה את הספרייה, גם מבחינה כספית וגם כי יש בה מגוון גדול של ספרים. אני תמיד מוצאת פה משהו שיעניין אותי״.

התנועה בספרייה ערה. כמה עשרות אנשים ממלאים את המקום, ילדים מלווים בהוריהם, בני נוער, סטודנטים ומבוגרים, וגם לא מעט ספרנים. בחדר השקט יושבת טליה, בת 9, גם היא תושבת העיר. ״כל פעם אני לוקחת איזה חמישה ספרים״, היא מספרת וממליצה על סדרת הספרים ״הסיפור המושלם״ שכתב הסופר אלדד אילני. תמר סמו, בת 11, הגיעה למקום יחד עם אמה. היא גם מעדיפה לשאול ספרים, כאן או בספריית בית הספר. היא בעיקר אוהבת "ספרים על אנשים חשובים, ספרי מידע״, ומצביעה בשמחה על ספר שעל כריכתו מתנוסס איור של הלן קלר. לדבריה, הילדים לא ויתרו על הקריאה. ״בבית הספר תמיד יש ילדים שלוקחים ספרים. בכיתות א׳ וב׳ יש שיעורי ספרייה וחייבים לקחת ספרים״.

הנפגעים העיקריים: החלשים

זה רבעון שמתקיימים דיונים ערים בין משרד האוצר למשרד התרבות והספורט, בדבר קיצוץ של עשרות מיליונים בתקציב הספריות, כחלק מתוכנית הקיצוצים הרוחבית בתקציב משרדי הממשלה ל־2024. נכון לכתיבת שורות אלה, הכוונה היא לקצץ בשנה הנוכחית 12 מיליון שקלים מתקציב הספריות, ובשנה הבאה 6 מיליון נוספים. והקיצוץ הזה עומד לפגוע באופן ישיר ברשויות החלשות.
על פי נתוני מאגר מוסדות הציבור, בישראל פועלות כיום 774 ספריות ציבוריות עם 971 אלף מנויים, ב־208 רשויות מקומיות. ב־2023 היה התקציב הכולל של הספריות 281 מיליון שקלים, מתוכו 23% הגיעו ממשרד התרבות. כשליש מהתקציב הגיע ליישובים ברמה סוציו־אקונומית נמוכה, מחציתו ליישובים ברמה סוציו־אקונומית בינונית, והיתר ליישובים החזקים.

״רשויות חזקות שמות הרבה כסף על הספריות הציבוריות ונסמכות על עצמן יותר, בעוד רשויות חלשות ובינוניות צריכות את התקצוב של המדינה״, ציין אביעד הומינר־רוזנבלום, סמנכ"ל מדיניות ותוכן בקרן ברל כצנלסון, בדיון בכנסת שיזמה ח"כ נעמה לזימי בנושא. ״ולכן אם יהיה קיצוץ בתקציב, מי שייפגעו בעיקר יהיו הרשויות החלשות והבינוניות, בעוד העשירות יותר יוכלו להשלים חלק מהתקציב בעצמן״.

ערן מוסקוביץ', שמנהל זה כעשור את הספרייה העירונית בבית שאן, מתריע מפני ההשלכות של קיצוץ. ״הספריות משרתות את כל הקהילה. זה לא כסף שהולך לכיסם של המנהלים, אלא נטו לפעילויות. במצב של קיצוץ תקציבי משמעותי, יש ספריות שיחשבו פעמיים לפני כל פעילות. חלקן אפילו עלולות להיסגר״.

הוא מספר כי תקציב הספרייה בבית שאן עומד על כ־200 אלף שקלים בשנה בלבד, ״ואנחנו מנצלים אותו עד תום". התקציב הוא "בעיקר תקציב ממשלתי, אבל חלקו מגיע מהמרכזים הקהילתיים ומתרומות״.

הספרייה בבית שאן מופעלת במודל ייחודי שנקרא ״כנפיים מתנה״, אשר מטרתו להעצים את הילדים ובני הנוער בעיר. ״יש כאן 65 מתנדבים מכיתות ד׳ עד י״ב שמחולקים לתשעה צוותי עבודה, כל צוות אחראי על נישה אחרת״, מספר מוסקוביץ׳. ״75% מכלל הפעילויות בספריה מופקים על ידי הנוער. זה מודל שמיושם בימים אלו גם בירוחם, ברמת ישי ואפילו בקליבלנד, שם יש לנו ספרייה אחות".

ח"כ לזימי סיפרה ל״ישראל היום״ כי בצעירותה היתה פוקדת באופן תדיר את הספרייה במגדל העמק. ״היא היתה עבורי מקום של מפגש חברתי, מקום שבו הייתי מכינה שיעורי בית וקוראת. ניכר שמי שיצר את הקיצוץ הזה לא ביקר לאחרונה בספריות. בחולון, למשל, פותחים את הספריות עד השעות הקטנות של הלילה וסטודנטים באים ולומדים בחברותא. בנהריה יש חדרים אינטראקטיביים והפעלות לילדים, ומייצרים עירוב שימושים שנותן מקום לכל המשפחה".

ד"ר אורי אליס, מנהל מחלקת הספריות של תל אביב, טוען שגם הרשויות החזקות ייפגעו מהקיצוץ. ״הרשויות הן אלו שבונות את הספריות וממנות את כוח האדם בספרייה, אבל משרד התרבות, כלומר המדינה, מסבסד את רכש הספרים, את ההצטיידות, את ההשתלמויות של הצוות, את הפרסום והשיווק ואת אירועי התרבות שהספריות עורכות. זה נכון שעיריית תל אביב חזקה יותר ונותנת תקציבים נוספים, אבל עיקר התקציבים הוא של המדינה, והמכה היא מכה קשה. קיצוץ כמו שהמדינה תכננה עד לאחרונה, של 30% מתקציב הספריות, אומר 30% פחות רכש של ספרים, 30% פחות שעות סיפור, 30% פחות פלאיירים ופרסומים של הספריות שלנו, פחות הצטיידות. כל הדברים האלו ממומנים מתקציב משרד התרבות״.

מרים אור, מנהלת מערכת הספריות בהרצליה, מסכימה ואומרת כי ״הרבה אנשים מגיעים לקרוא את הכותרים החדשים, ואם אני אצטרך לקנות פחות עותקים מרבי המכר, ובן אדם ייאלץ להמתין חודש-חודשיים בתור להגעה של הספר שלו, השירות מבחינתי נפגע".

על פי אור, הסכנה היא חקיקת חוק שיקבע את הקיצוץ ויהפוך אותו לעובדה מוגמרת גם שנים קדימה. ״זה לא שאומרים לספריות שהקיצוץ הוא לשנה הזו בלבד, ובואו תיכנסו מתחת לאלונקה וניקח מכן 8% כמו מכל שאר הענפים במשק. זה הולך להיות גם קדימה, דווקא בתקופה שהספריות משגשגות, פורחות, מהוות מרכזי תרבות, והקהל, בהתאם, מצביע ברגליים".

אלפיים איש ביום

הספריות אכן פורחות ומתחזקות. בשנת 2023, לדוגמה, יותר מ־46 אלף מנויים (שהם כ־10,000 מנויים יותר מבשנת 2021) בספריות תל אביב־יפו שאלו כ־412 אלף ספרים, וכ־49 אלף ספרים דיגיטליים. בספריות הללו, אגב, התקיימו יותר מאלפיים אירועי תרבות.

״הספרייה הפכה להיות שלאגר. מגיעים לבית אריאלה קרוב לאלפיים איש ביום״, אומר אליס, "וזה באמת מפתיע שהשימוש בספריות עולה מדי שנה. גם אותי זה הפתיע. אמרתי, ׳טוב, כמה אנשים כבר קוראים?' את שלושת הספרים שבן אדם קורא הוא בטח כבר רוצה לקנות. אבל אנשים קוראים הרבה. יש גם מודעות סביבתית היום, אנשים פחות אוהבים לאסוף את הספרים אצלם בבית".

אליס מדגיש כי הספריות הולכות ומשתכללות כל הזמן ומוסיפות עוד שירותים, כמו פרויקט הספרייה הדיגיטלית - פרויקט משותף של כלל הספריות הציבוריות בישראל. ״הספריות משלמות סכום כסף שנתי לרכישת ספרים דיגיטליים למאגר המשותף. הספריות הגדולות משלמות הרבה והקטנות מעט, כך שגם רשות קטנה עם ספרייה קטנה ובלי תקציבים נהנית מהגישה למאגר הזה, כמו רשות גדולה".

בעיניו, תפקיד משמעותי של הספריות הציבוריות הוא להנגיש טכנולוגיות חדשות. ״פעם ספרייה היתה המקום שאליו אנשים היו מגיעים כדי לגלוש באינטרנט. היום אינטרנט יש בכל בבית, אבל אתה יכול להגיע לבית אריאלה ולהשתמש במדפסות תלת־ממד, למשל. אנחנו גם בתהליך של רכישת רישיונות לצ׳אט GPT ולמידג'רני, כדי שלקוחות הספרייה יוכלו להגיע ולהתנסות בתוכנות הללו". כמו כן, בספריית בית אריאלה הוקמו אולפן וידאו לצילומים ואולפן להקלטת פודקאסטים. ״יש לנו כ־400 פודקאסטרים. אנחנו מקימים עכשיו אולפן נוסף מרוב שהשירות גדל״.

גם אור מצביעה על שינויים מהותיים שהתחוללו בספריות בשנים האחרונות. ״הספריות הן מקום מפגש, כינוס, בית לקהילה. הספריות הן לא מה שאתה זוכר מהילדות, הן לא מקום של שקט, הן מקום שוקק חיים. רוב האירועים שלנו הם סולד אאוט ביום הראשון שאנחנו מפרסמים אותם, כי המחיר נגיש ומסובסד. אדם שבא בערב להרצאה נחשף ואומר, 'הנה, יש פה ספרייה, יש פה מקום לשבת ללמוד, יש פה מקום למאגרי מידע'. הרבה אנשים שמגיעים אלינו ולא ידעו על זה, למחרת מתקשרים ועושים מינוי״.

תגובת משרד התרבות והספורט: ״המשרד רואה חשיבות רבה בפעילותן ובתקצובן של הספריות הציבוריות בישראל. על אף הקיצוץ שביקש משרד האוצר להביא בתקציבן, מנע השר מיקי זוהר את הקיצוץ הגדול הצפוי והפחיתו מ־25% ל־14% בלבד בשנת 2024. עוד סיכם השר על הגדלת התקציב ב־6 מיליון שקלים נוספים, כך שיעמוד על 79 מיליון שקלים בשנת 2025. המשרד בהליכי קיבוע תקציב הספריות על סכום מינימלי, הקבוע בחוק, של 85 מיליון שקלים החל משנת 2026, וזאת כדי לשמור על עבודתן הרציפה והחשובה של הספריות הציבוריות. המשרד נמצא כל העת בשיח עם נציגות הספריות ועם המועצה לספריות וימשיך לעשות כן״. עוד הדגישו במשרד כי לבקשת הספריות, השינוי שנעשה לא יהיה קבוע בחוק, אלא הוראת שעה.

מלשכת שר האוצר נמסר: "בכל המשרדים הממשלתיים יש קיצוץ של 5%. משרד האוצר לא מתערב למשרדים היכן הם מקצצים. את סדרי העדיפויות קובעים המשרדים עצמם".