משרד התרבות והספורט הכריז היום (ראשון) על הזוכים בפרסי היצירה לסופרים ומשוררים הכותבים בשפה העברית לשנת 2022. ההכרזה על הזוכים התמהמהה השנה ולא פורסמה כמקובל בחודש ינואר. בפרס היצירה על שם לוי אשכול, המחולק ברציפות מאז 1964, זכו השנה 14 סופרים, כמו כן חולק פרס חדש – פרס שורדי השואה, וכן חולקו פרסים לכותבים ולהוצאות ספרים בשבע קטגוריות נוספות.
ארבעה עשר הזוכים בפרסי היצירה ע״ש לוי אשכול נבחרו מתוך רשימה ארוכה של 216 מועמדים:
יאיר אגמון זכה בפרס אחרי ארבעה ספרי סיפורת ושני ספרי עיון, המוקדשים לדברי השופטים, "לצעירים ישראלים המחפשים את דרכם בעולם עכשווי ומבלבל".
יהודה ויזן, סופר, משורר, מתרגם ומבקר וגם עורכו של כתב העת ״דחק״, זכה בפרס הודות ל״קול מקורי, בלתי מתפשר, שיש בו כנות וחוצפה״, שהוא משמיע.
על המשורר והפעיל החברתי שלומי חתוכה אמרו השופטים כי הוא מפליא ״לרקום את האישי והפוליטי באופן מרובד ופואטי ועם זאת מחויב״ ואת הפרוזה של עינת יקיר הם תיארו כ״אמיצה, אשר שימושה הייחודי בעברית חוצב בה נתיבים חדשים״.
לאליעז כהן, מעורכי כתב העת ״משיב הרוח״ הוענק הפרס על ״התנופה הפואטית והלשון הפיגורטיבית העשיריה הפונה בטבעיות אל המקורות״ ואת מיטל נסים ציינו במיוחד כמי שחוקרת בשירתה את יחסי המרכז והשוליים בתרבות הישראלית.
על ריטה קוגן, אומרים השופטים שהיא ״מבטאת בחריפות חושית חוויות הגירה והתאזרחות לשונית״. עילי ראונר זכה בפרס בזכות ״לשון הספרות הייחודית לו הרותמת את מצוקתם לתחביר קצר רוח ותזיזתי" ושרה שילה, שפרצה לתודעה בבת אחת עם ״שום גמדים לא יבואו״ בשנת 2005 ושבה השנה ברומן חדש זכתה בפרס בזכות העברית הריאליסטית פיוטית המיוחדת לה. ישי שריד, אחרי שבעה רומנים ״מיקם את עצמו בלב המערכת הספרותית הישראלית״ והצליח לגעת בכל ״הסוגיות המרכזיות בחיינו״.
המחזאי יהושע סובול זכה בפרס על הרומנים שכתב אחרי קריירה ארוכה ומפוארת ושהם סמיט, סופרת הילדים והמתרגמת, זכתה בפרס על פעילותה הענפה "המעצבת דורות חדשים של קוראים".
את הפרס שהוענק למשורר גיורא פישר נימקו השופטים באמירה כי הוא "מאפשר לקהל רחב יחסית להתוודע לשירה עכשווית, להתרגש ממנה ולהתפעל ממנה. תהל פרוש זכתה פרס לאחר שכתבה שני ספרי שירה העוסקים בשאלות חברתיות כלכליות וגם בזכות פעילותה בנושאים אלה כחוקרת ספרות.
שמונה סופרים בראשית דרכם זכו השנה גם הם בפרס: אהוד אמיר על ספרו ״לכי לעזה״, טליה אפלבאום פלד על ״שעת אפס״, אורן ולדמן על רומן ההתבגרות ״נמר בירושלים, צחי פרבר על הרומן ״אבנים״ שהיה מועמד ברשימה הקצרה לפרס ספיר, מור קדישזון על הרומן ״קליפות״, דולב מור על ״להציל את דובי הקוטב״, בועז דנון על ״כל שהוא ביצה״ ורבקה רוזנר על ״בבת אחת״.
שמונת הפרסים למשוררים בראשית דרכים הוענקו השנה לשלומי גולדשטיין על ״תענית דיבור״, ירון הופמן על ״דו לשוני״, קרן הרטמן על ״הכל צמא בך״, קרן להמן על ״טורסו״, אריאלה פרץ על ״עד שהפחד יצחק״, רות קינן על ״שולחנות הפוכים״ וטל שחר-קנוהל על ״טל שחור״.
המשוררת חוה ניסימוב, ילידת 1939, שהחלה לפרסם שירה ופרוזה לאחר שמלאו לה חמישים, היא הזוכה – מקרב תשעה מועמדים - בפרס שורדי השואה. חוה כתבה את ספר הילדים ״קלידוסקופ״, ספר הנוער ״הסוד של פלוריאן״ והממואר שלה ״ילדה משם״, שכולם מוקדשים לזיכרונותיה מתקופת מלחמת העולם השנייה.
המשורר גלעד מאירי, ממייסדי ״מקום לשירה״, זכה בפרס לעריכה של מפעל ספרותי בסך 30 אלף שקל. מאירי, עטור הפרסים (פרס היצירה, פרס אקו״ם ועוד), הוא חבר בקבוצת ״כתובת״ הירושלמית, ופרסם שבע אנתולוגיות של שירה המוקדשות למגוון נושאים, מבית הספר דרך תפילות ועד לכדורגל. בפרס לספרי מופת, בסך 12 אלף שקל (המוענק להוצאה) זכו השנה שלושה ספרים: ״ובו מכתב האם״ מאת חוקר הספרות ד״ר יעקב הרשקוביץ, בהוצאת הקיבוץ המאוחד. הספר מוקדש לחקר שירתו של אבות ישורון. ״פני שבת״ מאת יהושבע סמט שינברג, בהוצאת משיב הרוח עוסק בשירת שבת עברית מהמקרא ועד ימינו ו״ספר תום״, בהוצאת אסיה, הוא מסע בעקבות יצירתה של תום זיידמן פרויד, מחלוצות איור הספר העברי בברלין.
בפרסי עידוד היצירה למתרגמים זכו דבורה (דבי) רות אילון, חנן אלשטיין, אליהו עמנואל ביג׳אוי ויונתן גלזר פיין. לחנן אלשטיין ותק של כעשרים שנה כמתרגם מוערך מהשפה הגרמנית. קשה להפריז בחשיבות פועלו, שכן בזכותו נחשפו קוראי העברית למגוון ספרים ומחזות מאת כותבים כגון היינריך פון קלייסט, ולטר בנימין, ברטולט ברכט, כריסטיאן קראכט ואלפרידה ילינק.
אלשטיין מתווך בנאמנות, ברגישות ובדיוק מבחר מייצג של התרבות הגרמנית בעברית קולחת ועכשווית, והוא נציג מובהק של אותם מתרגמים המשמשים גם כ"סוכני תרבות" המביאים ממיטב הספרות בשפת המקור שבה הם שולטים לשפת היעד, מבלי להתפשר על איכות התרגום הספרותי. על תרומתו המשמעותית לספרות המתורגמת לעברית נמצא חנן אלשטיין ראוי לפרס למתרגמים לשנת 2022.
על דבי אילון נאמר בבחירת הוועדה: "אנו מתכבדים להעניק את פרס היצירה למתרגמים מטעם משרד התרבות לדבי אילון על עבודת התרגום ארוכת השנים, הענפה, היפה ורחבת היריעה שלה".
בפרס לספרות ילדים ונוער על שם דבורה עומר זכו השנה רונית חכם ותמר ורטה-זהבי על מפעל חיים. כמו כן חולקו פרסי הצטיינות לספר ילדים וספר נוער מצטיינים ופרסים להוצאות ספרים על הוצאתם לאור של ספרי ביכורים.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו