"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

הסופרים והמשוררים של 2022: אלו הזוכים הגדולים

משרד התרבות והספורט הכריז היום על המשוררים והסופרים שזכו בפרסי היצירה • מעל 41 יוצרים זכו בפרסים השונים • חוה ניסימוב בת ה-84 זכתה בפרס "שורדי השואה"

,עודכן
0השמעה
ספרים. צילום: Getty Images/iStockphoto

משרד התרבות והספורט הכריז היום (ראשון) על הזוכים בפרסי היצירה לסופרים ומשוררים הכותבים בשפה העברית לשנת 2022. ההכרזה על הזוכים התמהמהה השנה ולא פורסמה כמקובל בחודש ינואר. בפרס היצירה על שם לוי אשכול, המחולק ברציפות מאז 1964, זכו השנה 14 סופרים, כמו כן חולק פרס חדש – פרס שורדי השואה, וכן חולקו פרסים לכותבים ולהוצאות ספרים בשבע קטגוריות נוספות.

ארבעה עשר הזוכים בפרסי היצירה ע״ש לוי אשכול נבחרו מתוך רשימה ארוכה של 216 מועמדים:
יאיר אגמוןזכה בפרס אחרי ארבעה ספרי סיפורת ושני ספרי עיון, המוקדשים לדברי השופטים, "לצעירים ישראלים המחפשים את דרכם בעולם עכשווי ומבלבל".
יהודה ויזן, סופר, משורר, מתרגם ומבקר וגם עורכו של כתב העת ״דחק״, זכה בפרס הודות ל״קול מקורי, בלתי מתפשר, שיש בו כנות וחוצפה״, שהוא משמיע.
על המשורר והפעיל החברתישלומי חתוכהאמרו השופטים כי הוא מפליא ״לרקום את האישי והפוליטי באופן מרובד ופואטי ועם זאת מחויב״ ואת הפרוזה שלעינת יקירהם תיארו כ״אמיצה, אשר שימושה הייחודי בעברית חוצב בה נתיבים חדשים״.
לאליעז כהן, מעורכי כתב העת ״משיב הרוח״ הוענק הפרס על ״התנופה הפואטית והלשון הפיגורטיבית העשיריה הפונה בטבעיות אל המקורות״ ואתמיטל נסיםציינו במיוחד כמי שחוקרת בשירתה את יחסי המרכז והשוליים בתרבות הישראלית.

עלריטה קוגן, אומרים השופטים שהיא ״מבטאת בחריפות חושית חוויות הגירה והתאזרחות לשונית״.עילי ראונרזכה בפרס בזכות ״לשון הספרות הייחודית לו הרותמת את מצוקתם לתחביר קצר רוח ותזיזתי"ושרה שילה, שפרצה לתודעה בבת אחת עם ״שום גמדים לא יבואו״ בשנת 2005 ושבה השנה ברומן חדש זכתה בפרס בזכות העברית הריאליסטית פיוטית המיוחדת לה.ישי שריד, אחרי שבעה רומנים ״מיקם את עצמו בלב המערכת הספרותית הישראלית״ והצליח לגעת בכל ״הסוגיות המרכזיות בחיינו״.

הקדיש את ספריו לצעירים האבודים. יאיר אגמון,צילום: יהושע יוסף

המחזאייהושע סובולזכה בפרס על הרומנים שכתב אחרי קריירה ארוכה ומפוארתושהם סמיט, סופרת הילדים והמתרגמת, זכתה בפרס על פעילותה הענפה "המעצבת דורות חדשים של קוראים".
את הפרס שהוענק למשוררגיורא פישרנימקו השופטים באמירה כי הוא "מאפשר לקהל רחב יחסית להתוודע לשירה עכשווית, להתרגש ממנה ולהתפעל ממנה.תהל פרושזכתה פרס לאחר שכתבה שני ספרי שירה העוסקים בשאלות חברתיות כלכליות וגם בזכות פעילותה בנושאים אלה כחוקרת ספרות.

שמונה סופרים בראשית דרכם זכו השנה גם הם בפרס:אהוד אמירעל ספרו ״לכי לעזה״,טליה אפלבאום פלדעל ״שעת אפס״,אורן ולדמןעל רומן ההתבגרות ״נמר בירושלים,צחי פרברעל הרומן ״אבנים״ שהיה מועמד ברשימה הקצרה לפרס ספיר,מור קדישזוןעל הרומן ״קליפות״,דולב מורעל ״להציל את דובי הקוטב״,בועז דנוןעל ״כל שהוא ביצה״ורבקה רוזנרעל ״בבת אחת״.

שמונת הפרסים למשוררים בראשית דרכים הוענקו השנהלשלומי גולדשטייןעל ״תענית דיבור״,ירון הופמןעל ״דו לשוני״,קרן הרטמןעל ״הכל צמא בך״,קרן להמןעל ״טורסו״,אריאלה פרץעל ״עד שהפחד יצחק״,רות קינןעל ״שולחנות הפוכים״וטל שחר-קנוהלעל ״טל שחור״.

המשוררתחוה ניסימוב,ילידת 1939, שהחלה לפרסם שירה ופרוזה לאחר שמלאו לה חמישים, היא הזוכה – מקרב תשעה מועמדים - בפרס שורדי השואה. חוה כתבה את ספר הילדים ״קלידוסקופ״, ספר הנוער ״הסוד של פלוריאן״ והממואר שלה ״ילדה משם״, שכולם מוקדשים לזיכרונותיה מתקופת מלחמת העולם השנייה.

המשוררגלעד מאירי, ממייסדי ״מקום לשירה״, זכה בפרס לעריכה של מפעל ספרותי בסך 30 אלף שקל. מאירי, עטור הפרסים (פרס היצירה, פרס אקו״ם ועוד), הוא חבר בקבוצת ״כתובת״ הירושלמית, ופרסם שבע אנתולוגיות של שירה המוקדשות למגוון נושאים, מבית הספר דרך תפילות ועד לכדורגל. בפרס לספרי מופת, בסך 12 אלף שקל (המוענק להוצאה) זכו השנה שלושה ספרים: ״ובו מכתב האם״ מאת חוקר הספרותד״ר יעקב הרשקוביץ, בהוצאת הקיבוץ המאוחד. הספר מוקדש לחקר שירתו של אבות ישורון. ״פני שבת״ מאתיהושבע סמט שינברג, בהוצאת משיב הרוח עוסק בשירת שבת עברית מהמקרא ועד ימינו ו״ספר תום״, בהוצאת אסיה, הוא מסע בעקבות יצירתה שלתום זיידמן פרויד, מחלוצות איור הספר העברי בברלין.

עוד פרס לאוסף. גלעד מאירי,צילום: אורן בן חקון

בפרסי עידוד היצירה למתרגמים זכודבורה (דבי) רות אילון, חנן אלשטיין, אליהו עמנואל ביג׳אוי ויונתן גלזר פיין. לחנן אלשטיין ותק של כעשרים שנה כמתרגם מוערך מהשפה הגרמנית. קשה להפריז בחשיבות פועלו, שכן בזכותו נחשפו קוראי העברית למגוון ספרים ומחזות מאת כותבים כגון היינריך פון קלייסט, ולטר בנימין, ברטולט ברכט, כריסטיאן קראכט ואלפרידה ילינק.
אלשטיין מתווך בנאמנות, ברגישות ובדיוק מבחר מייצג של התרבות הגרמנית בעברית קולחת ועכשווית, והוא נציג מובהק של אותם מתרגמים המשמשים גם כ"סוכני תרבות" המביאים ממיטב הספרות בשפת המקור שבה הם שולטים לשפת היעד, מבלי להתפשר על איכות התרגום הספרותי. על תרומתו המשמעותית לספרות המתורגמת לעברית נמצא חנן אלשטיין ראוי לפרס למתרגמים לשנת 2022.

על דבי אילון נאמר בבחירת הוועדה: "אנו מתכבדים להעניק את פרס היצירה למתרגמים מטעם משרד התרבות לדבי אילון על עבודת התרגום ארוכת השנים, הענפה, היפה ורחבת היריעה שלה".

בפרס לספרות ילדים ונוער על שם דבורה עומר זכו השנהרונית חכם ותמר ורטה-זהביעל מפעל חיים. כמו כן חולקו פרסי הצטיינות לספר ילדים וספר נוער מצטיינים ופרסים להוצאות ספרים על הוצאתם לאור של ספרי ביכורים.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר