לרגל מלאת 75 שנה למדינה, ביקשנו ממבקרי הספרות של ישראל היום לגבש רשימה של 75 ספרים זכורים ונשכחים, משפיעים ונידחים, אהובים ושנואים, שהספרות הישראלית לא היתה מכירה את עצמה בלעדיהם.
שם ספר: Curriculum Vitae
מחבר: יואל הופמן
שנת הוצאה: 2007
הוצאה: כתר
מספר עמודים: 276
"אִמִּי מֵתָה בְּ-27 בְּיָנוּאָר בִּשְׁנַת 1941. אֲנִי הָיִיתִי אָז בֶּן שָׁלוֹשׁ וָחֵצִי. כְּשֶׁהָיִיתִי בֶּן שֶׁבַע אוֹ שְׁמוֹנָה אָבִי הִתְחַתֵּן שֵׁנִית וּזְמַן קָצָר אַחֲרֵי הַנִּשּׂוּאִים הָאֵלֶּה בִּקֵּשׁ מִמֶּנִּי לִקְרֹא לְאִמִּי הַחוֹרֶגֶת "אִמָּא"". שורת הפתיחה של "Curriculum Vitae" היא הצופן הטמון בכל ספריו – מ"ברנהרט" בשנת 1989 ועד "מצבי רוח" בשנת 2010.
הכתיבה ההופמנית - שמשדרת זרמים ברורים של שואה, לאומיות והגירה - אף פעם אינה נקראת רק בהקשר ישראלי או יהודי, אך תמיד מתפקדת כאקס-טריטוריה חיונית לספרות הישראלית; הופמן נדרש "לראות את כל המסכים בבת אחת", כפי שכתבה עליו ד"ר רחל אלבק-גדרון בספרה "השלישי האפשרי": כדי לנהל שיח משותף על הספרות של יואל הופמן צריך קבוצת תמיכה לאומית, רב-דורית, והבנה עיוורת שאפשרית רק לקבוצה אתנית, לאחים, לבעלי קשר דם.
במקום אחר בספר הוא כותב: "אֲנִי אוֹמֵר תּוֹדָה לַנְּשָׁמוֹת הַיְּקָרוֹת שֶׁחָבְרוּ לְחַיַּי וּמְשַׁלֵּחַ אוֹתָן מִן הַסִּפְרוּת אֶל הַמְּחוֹזוֹת הָעֲמֻקִּים שֶׁל הַלֵּב שֶׁאָסוּר לָהּ, לְאָמָּנוּת, לְהִכָּנֵס אֲלֵיהֶם".
