"מדובר בפוליטיזציה של הספריה הלאומית": כך התייחסו הערב (שבת) כמה משוררים ועורכים על רקע כוונת הממשלה לשינוי חוק הספרייה הלאומית באופן הצפוי לאפשר לשר החינוך לשלוט בהנהלתה.
פרופ' יגאל שוורץ, מוותיקי העורכים בארץ: "יש לי ארכיון פרטי, שכולל טיוטות של 330 ספרים שערכתי לאורך השנים," הוא מספר. "קיבלתי מספר פעמים פניות מחו"ל עם הצעות לרכוש את הארכיון בסכומים גדולים מאוד, אבל אני לא מוכן לעשות את זה. יש כאן טיוטות של ספרים שיפרנסו דוקטורנטים רבים. אני נשאר בארץ והארכיון נשאר בארץ, זו לא שאלה בכלל. אבל ברגע שיש תחושה שהדברים נתונים לגחמות של קבוצה כזו או אחרת – הדברים הולכים ומתרסקים. ברגע שאני מרגיש שעצם השייכות התרבותית שלי בתוך המערך הזה נפגמת, הכל ניצב בסימן שאלה".
המשוררת נעם פרתום אומרת כי "הספרות הישראלית היא החיים שלי. בזכות הכתיבה יכולתי להביע את הכאב והבדידות האיומה והשבר הנורא שהייתי נתונה בו בשל התפרקות המשפחה הגרעינית והמורחבת שלי, ויכולתי לעבד את הטראומה ובהמשך גם להבין מה זה צדק מאחה ולמצוא תיקון. התרבות הישראלית היא עורק החיים שלי ושל כל שוחריה הרבים מספור של האמנות בארץ.
"הפחד הוא שהשר קיש יספח אליו את דירקטוריון הספרייה וכך יגייס אותה לצרכים צרים ומגמתיים בלבד. זו לא דמוקרטיה ולא פלורליזם. אנחנו לא נשקוט ולא ננוח ונאבק בחירוף נפש במטרה להימנע מכך שתכנית מדינית וממשלתית, כזאת או אחרת, תכפיף את נשמתנו לצרכי אג'נדה פוליטית".
הסופרת אורנה לנדאו אומרת כי מעולם לא חתמה על עצומות, "זה נראה לי מעשה מוזר תמיד, למה צריך את עצומת הסופרים. אבל כאן מדובר בפוליטיזציה של הספריה הלאומית. שום מוסד נורמלי לא צריך להיות כפוף לשיקולים פוליטיים. אני מקווה שהשר קיש יגלה ענייניות, יחזור בו ויוותר על ההחלטה הזו. לשר החינוך יש הרבה דברים חשובים לעשות במדינה, ואולי שיתפנה אליהם".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו